|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
רבי אלעזר אומר: אפילו עלין ולולבין במשמע – לולבים
"שלשה מינין אסורין בנזיר, הטומאה כו'. היוצא מן הגפן אין, גפן עצמו לא, מתני' דלא כר"א, דתניא, רבי אלעזר אומר: אפילו עלין ולולבין במשמע. איכא דאמרי לה אסיפא: אינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית; מן הענבים אין, מהגפן עצמו לא, מתני' דלא כר"א, דתניא, רבי אלעזר אומר: אפילו עלין ולולבין במשמע" (נזיר, לד ע"ב).פירוש: גמרא. שנינו במשנתנו, ששְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בְּנָזִיר: הַטּוּמְאָה והתגלחת והיוצא מן הגפן. ואפשר לדייק כך מלשון המשנה: הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אִין [כן] הוא האסור באכילת נזיר. ומכאן נלמד כי גֶּפֶן עַצְמוֹ חלק אחר מעץ הגפן, שאינו מן הפירות מותר. ומעירים: אם כן מַתְנִיתִין [משנתנו] היא שלֹא כשיטת ר' אֶלְעָזָר. דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא], ר' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין של גפן וְלוּלָבִין (ענפים רכים) בְּמַשְׁמַע של האיסור לנזיר. אִיכָּא דְּאָמְרִי לָהּ אַסֵּיפָא [יש שאמרו אותה, את ההערה הזו, על סופה] של המשנה, ששנינו בה: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיּאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזַּיִת. ונדייק מכאן: מִן הָעֲנָבִים אִין [כן], מֵהַגֶּפֶן עַצְמוֹ לֹא. אם כן מַתְנִיתִין [משנתנו] היא שלֹא כשיטת ר' אֶלְעָזָר, דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא], ר' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בְּמַשְׁמַע (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
המאמר עודכן ומופיע במסכת בבא קמא (נט ע"א): "במה דברים אמורים בזמן שאכלה לולבי גפנים ויחורי תאנים". לקריאה הקישו כאן.
|
 |
 |
|
| תמונה 2. לולב על רקע עלה פרוש | תמונה 3. צלף קוצני - נצר צעיר בראש שיח |
לעיון נוסף:
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 136.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.