הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מדוע "רבה" אחרי "רבא"?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר ז ע"ב
תנן: הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני, אומדים כמה ימים מכאן ועד מקום פלוני, פחות משלשים יום - נזיר שלשים יום,
ואם לאו - נזיר כמנין הימים;
ואימא הכא נמי: אריכא לי הא מילתא כמכאן ועד מקום פלוני!
אמר רבא: שהחזיק בדרך.
וליהוי כל פרסה ופרסה!
אמר רב פפא: באתרא דלא מני פרסי.
וליהוי כל אוונא ואוונא, מי לא תנן: הריני נזיר כעפר הארץ וכשער ראש וכחול הים - הרי זה נזיר עולם, ומגלח אחד לשלשים יום!
כל מילתא דאית ביה קיצותא לא קתני;
והתניא: הריני נזיר כל ימי חיי, הריני נזיר עולם - הרי זה נזיר עולם,
אפילו מאה שנה אפילו אלף שנים - אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם.
רבה אמר: שאני שערות, הואיל ומובדלות זו מזו.
גבי יומי נמי הא כתיב: +בראשית א+ ויהי ערב ויהי בקר יום אחד!
התם לאו דמפסקי מהדדי הוא, מאי קאמר? יממא וליליא חד יומא הוא, ולעולם לא מפסקי מהדדי.
רבא אמר: למה לך אקשויי כולי האי? שאני התם, דהא קתני הריני נזיר אחת.
מבנה הסוגיה:
1.
מתני'. אמר הריני נזיר אחת גדולה,
הריני נזיר אחת קטנה,
אפילו מכאן ועד סוף העולם -
נזיר שלשים יום.
2.
הסבר המשנה:
גמ'. אמאי? והא מכאן ועד סוף העולם קאמר!
הכי קאמר: אריכא לי הדא מילתא כמכאן ועד סוף העולם.
3.
הגמרא מקשה על ההסבר הנ"ל במשנתנו:
תנן: הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני, אומדים כמה ימים מכאן ועד מקום פלוני, פחות משלשים יום - נזיר שלשים יום,
ואם לאו - נזיר כמנין הימים;
גם כאן "תנן" מהמשניות הבאות - באותו פרק ובאתו עניין. הערה: בירושלמי יותר משניות מצורפות!
ואימא הכא נמי: אריכא לי הא מילתא כמכאן ועד מקום פלוני!
4.
רבא מיישב את הקושיה בסעיף 3:
אמר רבא: שהחזיק בדרך.
5.
הגמרא מקשה על תרוץ רבא:
וליהוי כל פרסה ופרסה!
6.
רב פפא - תלמידו של רבא - מיישב:
אמר רב פפא: באתרא דלא מני פרסי.
7.
קושיה נוספת:
וליהוי כל אוונא ואוונא,
8.
סיוע לקושיה:
מי לא תנן: הריני נזיר כעפר הארץ וכשער ראש וכחול הים - הרי זה נזיר עולם, ומגלח אחד לשלשים יום!
9.
הגמרא מיישבת:
כל מילתא דאית ביה קיצותא לא קתני;
9.1
הוכחה לתרוץ. "והתניא" - בניחותא ולא כקושיה.
והתניא: הריני נזיר כל ימי חיי, הריני נזיר עולם - הרי זה נזיר עולם,
אפילו מאה שנה אפילו אלף שנים - אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם.
10.
תרוצו של רבה לקושיה לעיל בסעיף 7-8:
רבה אמר: שאני שערות, הואיל ומובדלות זו מזו.
11.
קושיה על תרוצו של רבה לעיל בסעיף 10:
גבי יומי נמי הא כתיב: +בראשית א+ ויהי ערב ויהי בקר יום אחד!
12.
תירוץ הקושיה בסעיף 11:
התם לאו דמפסקי מהדדי הוא, מאי קאמר? יממא וליליא חד יומא הוא, ולעולם לא מפסקי מהדדי.
13.
תרוץ אחר לקושיה הראשונה לעיל בסעיף 3:
רבא אמר: למה לך אקשויי כולי האי? שאני התם, דהא קתני הריני נזיר אחת.
התרוץ משנה את הניסוח במשנה.
"למה לך לאקשויי" - ביטוי יחידאי בש"ס. אולי קשור ל"לשון נזיר משונה".
14.
יש גורסים גם לעיל בסעיף 4 "רבה" במקום "רבא", וממילא כאן רבא הוא זה שמתרץ תירוץ שונה מזה של רבה.
14.1
אבל אם לעיל בסעיף 4 התרוץ היה של רבא צריך לומר כאן "רבה" במקום "רבא".
14.2
ויתכן שתרוץ רבה מובא אחרי תרוץ "רבא" - למרות שלא על פי סדר הדורות ואף שרבה היה רבו של רבא, כי בזה שהגמרא "שתלה" את הסברו של רבה בסוף הסוגיה - ללמדנו שהוא העיקר, ראה "שוטנשטיין", הערה 21 [רק יש להעיר: רבה מתיחס לדברי רבא תלמידו - וזה נפוץ בש"ס].
15.
הערה: יש פירושים רבים בראשונים ובאחרונים שמאריכים מאד במהלך כל הסוגיה.
