הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
פעולת "עורך הגמרא"; "לשון נזיר משונה"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר טז ע"א-ע"ב
הריני נזיר שלשים יום, ונטמא יום שלשים - סותר את הכל;
לא פליג ר"א, דאמר שלימין.
הריני נזיר מאה יום, ונטמא יום מאה - סותר את הכל,
ר"א אומר: אינו סותר אלא שלשים;
וכולה כדהוינן בה אליבא דבר פדא ורב מתנא.
מתני'. מי שנזר והוא בבית הקברות, אפי' היה שם ל' יום - אין עולין לו מן המנין, ואינו מביא קרבן טומאה.
יצא ונכנס - עולין לו מן המנין, ומביא קרבן טומאה;
ר"א אומר: לא בו ביום, שנאמר: +במדבר ו+ והימים הראשונים יפלו, עד שיהו לו ימים ראשונים.
גמ'. איתמר: מי שנזר והוא בבית הקברות,
ר' יוחנן אמר: נזירות חלה עליו,
ור"ל אמר: אין נזירות חלה עליו.
ר' יוחנן אמר נזירות חלה עליו, סבר: מיתלא תליא וקיימא, כיון דמשכחא טהרה חיילא;
ור"ל אמר אין נזירות חלה עליו, אי הדר ואמר חיילא עליה, ואי לא - לא.
בביטויים מיוחדים בסוגיה:
1.
הריני נזיר שלשים יום, ונטמא יום שלשים - סותר את הכל;
לא פליג רבי אליעזר, דאמר שלימין.
הביטוי "לא פליג רבי..." מוזכר מעט מופעים בש"ס.
המשמעות כאן היא שרבי אליעזר לא חולק!
ויש גם במשמעות של "רבי.. לא חילק בין..."
2.
וכולה כדהוינן בה אליבא דבר פדא ורב מתנא.
ביטוי מיוחד, ש"עורך הגמרא" / "עריכת הגמרא" / קושר את סוגייתנו לסוגיה הבסיסית במסכת נזיר דף ה.
הביטוי "וכולה כדהוינן בה..." - מופע יחידאי בש"ס ["לשון נזיר משונה"?]
3.
גמ'. איתמר: מי שנזר והוא בבית הקברות,
ר' יוחנן אמר: נזירות חלה עליו,
ור"ל אמר: אין נזירות חלה עליו.
ר' יוחנן אמר נזירות חלה עליו, סבר: מיתלא תליא וקיימא, כיון דמשכחא טהרה חיילא;
ור"ל אמר אין נזירות חלה עליו, אי הדר ואמר חיילא עליה, ואי לא - לא.
בפשטות לפי רבי יוחנן הנזירות לא חלה מייד, ובינתיים היא "תלויה" עד שהנזיר ייטהר ואז תחול עליו באופן "אוטומטי".
3.1
אבל ראה בפרשנים שלא כך הוא הפירוש, אלא שהנזירות כן חלה מייד אלא שלא לגבי כל פרטי הנזירות.
3.2
לפי הפירוש בסעיף 3.1 יוצא שהביטוי "מיתלא תליא וקיימא" הוא במשמעות יחידאית בש"ס.
3.3
וגם לפי הפירוש בסעיף 3 יש לומר שהוא יחידאי בש"ס:
אמנם הביטוי "מיתלא תליא וקיימא [פעמיים בש"ס]
3.4
במסכת יבמות דף קט עמוד ב:
דתניא: המקדש את הקטנה - קידושיה תלויין, מאי תלויין? לאו כי גדלה גדלי בהדה ואף על גב דלא בעל! אמר ליה רבין בריה דרב נחמן: הא מילתא דקטנה מיתלא תליא וקיימא, אי בעל אין, אי לא בעל לא, דאמרה: הוא עדיף
כאן המשמעות של הביטוי "מיתלא תליא וקיימא" היא שתלוי בפעולה עתידית אם יהיה תוקף לקידושין. בסעיף 3 המשמעות היא שהנזירות לא חלה ממש אלא רק שלא יצטרך שוב להזיר עצמו כשייטהר. אבל בקידושי קטנה הקידושין שלה פעלו את שלהן - בעודה בקטנותה - אלא שלא הסתיימו עד שיתקיים תנאי נוסף של בעילה.
3.5
מסכת ראש השנה דף טז:
בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה. אמר רבי אבין: מאי קרא - +תהלים סט+ ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ימחו מספר - זה ספרן של רשעים
משמעות הביטוי "תלויין" בעשרת ימי תשובה להיפך - פעולה עתידית של חזרה בתשובה מבטלת את העבירות שהיו תלויות!
מסקנה: בכל המקומות שהוזכרו לעיל משמעות הביטוי "תלוי" ["תלויין"; "מילתא תליא"] שונה מכל מקום אחר.
