הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תני" - תוספת גירסא ולא שינוי
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר כב ע"ב
הריני נזיר ואת, ואמרה אמן - מיפר את שלה ושלו קיים.
ורמינהו: הריני נזיר ואת, ואמרה אמן - שניהם אסורין,
ואם לאו - שניהם מותרין,
מפני שתלה נדרו בנדרה!
אמר רב יהודה, תני: מיפר את שלה ושלו קיים.
אביי אמר: אפי' תימא כדקתני,
ברייתא - כגון דקאמר לה הריני נזיר ואת, דקא תלי נדרו בנדרה,
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף כג עמוד א
ומתניתין - כגון דאמר לה הריני נזיר ואת מאי, משום הכי מיפר את שלה ושלו קיים.
מבנה הסוגיה:
1.
ציטוט מהמשנה:
הריני נזיר ואת, ואמרה אמן - מיפר את שלה ושלו קיים.
2.
הגמרא מקשה סתירה מברייתא:
ורמינהו: הריני נזיר ואת, ואמרה אמן - שניהם אסורין,
ואם לאו - שניהם מותרין,
מפני שתלה נדרו בנדרה!
באותו מקרה כבמשנה הברייתא פוסקת "שניהם אסורים", כלומר הבעל אינו יכול להפר לאשתו.
3.
אמר רב יהודה, תני: מיפר את שלה ושלו קיים.
רב יהודה משנה את הגירסא בברייתא באופן שתתאים לגמרי לכתוב במשנה!
3.1
תיקון גירסא זה של רב יהודה נראה קשה ומוזר!
3.2
אולי היתה בידו ברייתא בגירסא כמותו והוא טוען שהברייתא הנוכחית משובשת.
3.3
תוספות מסכת נזיר דף כב עמוד ב:
אמר רב יהודה תני - ברישא מיפר שלה ושלו קיים כמתני' ותני ברישא שניהם אסורין עד שלא יפר ולא כמו שהיינו סבורין מעיקרא שאינו יכול להפר את שלה דנהי דסיפא משמע שתלה נדרו בנדרה דקאמר ואם לאו שניהם מותרין אפ"ה יכול להפר שלה משום דסבירא ליה להאי תנא דבעל מיגז גייז וזהו החידוש דאתא לאשמועינן
אבל רישא דקתני אסורים כל זמן שלא הפר אין זה שום חידוש דפשיטא דשניהם אסורין כל זמן שלא הפר.
לפי דבריו יש לגרוס בברייתא כך - התוספת בסוגריים:
הריני נזיר ואת, ואמרה אמן - שניהם אסורין,
[מיפר את שלה ושלו קיים]
ואם לאו - שניהם מותרין,
מפני שתלה נדרו בנדרה!
כלומר, לפי תוס' רב יהודה לא מבטל לגמרי את הברייתא כדי להתאימה למשנה, אלא הוא מוסיף את הביטוי-הדין שמוזכר במשנה ומשבץ אותו בתוך הברייתא וזה דומה כבר ל"חסורי מחסרא"!
3.3
כלומר, הביטוי "תני" אינו שינוי אלא אומר שיש להוסיף משפט! [ואולי יש כאן עניין של "לשון נזיר משונה"]
4.
המשך הגמרא:
אביי אמר: אפי' תימא כדקתני,
"אפי' תימא כדקתני" - מופע יחידאי בש"ס - "לשון נזיר משונה".
אביי לא מתקן את גירסת הברייתא כדברי רב יהודה.
5.
ברייתא - כגון דקאמר לה הריני נזיר ואת, דקא תלי נדרו בנדרה,
הברייתא מדברת במקרה אחר!
את ה"ואת" הוא לא קורה בסימן שאלה, שהוא שואל אותה מה היא אומרת [ככוונת המשנה], אלא להיפך, הוא - הבעל - קובע באופן חיובי "ואת" - הוא תולה [מלשון תנאי] את נדרו בנדרה.
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף כג עמוד א
ומתניתין - כגון דאמר לה הריני נזיר ואת מאי, משום הכי מיפר את שלה ושלו קיים.
במשנה - "ואת מאי" - בסימן שאלה, שהיא תולה את נדרה בנדרו.
6.
ראה עוד ב"מתיבתא", הערות יט-כ אם קשור ל"מייגז גייז" ול"מיעקר עקר".
