הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"משנה ראשונה" 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר לד ע"א-ע"ב
 

/מתני'/. שלשה מינין אסורין בנזיר: הטומאה, והתגלחת, והיוצא מן הגפן. 
וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה. 
ואין חייב עד שיאכל מן הענבים כזית.
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף לד עמוד ב
משנה ראשונה אומרת: 
עד שישתה רביעית יין, 
רבי עקיבא אומר: אפי' שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית - חייב. 

1.
הביטוי "משנה ראשונה" מובא במשניות 5 פעמים ובש"ס - כ-19 פעמים.

1.1
אבל הביטוי "משנה ראשונה אומרת" - לשון יחידאית [מופע יחידאי?] בש"ס - "לשון נזיר משונה".

2.
ראה מה שכתבתי על
סנהדרין דף כח

"זו משנת רבי עקיבא. אבל משנה ראשונה"

בספר "דברי סופרים" מוכיח ממשנתנו ש"משנה ראשונה" מוקדמת למשנת רבי עקיבא. היו קבצי משניות עתיקות [כמו משנת רבי עקיבא]. ורבי יהודה הנשיא בחר וכינס את המשניות שנראה לו לקובץ המשנה שלנו.

2.1
גם ממשנתנו - מסכת נזיר דף לד - מוכח ש"משנה ראשונה" קודמת למשנת רבי עקיבא.

3.
הליכות עולם שער שלישי פרק ב:

יז. פעמים סתם רבי משניות סותרות, ומפרש בריש שבועות ורבי היכי סתם הכא הכי והכא הכי ומתרץ רבי מעיקרא סבר לה כפלוני וסתמה והדר סבר לה כפלוני וסתמה ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה,

שאע"פ שחזר בו רבי מקמייתא מאחר שפשטה ברוב התלמידים לא היה יכולת לשכחה מפיהם ולבטלה מבית המדרש והניח את שתיהן והאחרונה עיקר אחר שחזר בו רבי מן הראשונה:

הוא מסביר שהדין הראשון שנלמד מהמשנה ה"סתומה" הראשונה נקלט היטב אצל התלמידים ולא היה יכול לבטלה מהם ולכן כנראה הודיע להם שבכל זאת הוא מתקן, והעיקר כמשנה המאוחרת יותר.

3.1
הסבר זה נראה קשה: אם רבי יהודה הנשיא ידע שנפלה טעות מדוע יש ענין להשאירה בכלל אצל התלמידים?

3.2
ייתכן להסביר: הרי שאלה זו ניתן לשאול על כל המחלוקות בש"ס. אחרי שהוכרע הדין כשיטה מסויימת מדוע המשנה [או אפילו הגמרא] מביאה גם את הדעה שלא התקבלה להלכה?

3.3
אלא יש לומר שתי תשובות בדבר:
האחת – על ידי השוואה של שתי הדעות ניתן להבין טוב יותר גם את הדעה שהלכה כמותה.

השניה - אם תוך כדי דיון יתברר שתנא מסויים סובר שדין מסויים הוא לא כהלכת רבי יהודה הנשיא נוכל לומר שאותו תנא סובר כאותה משנה שרבי יהודה הנשיא סבר ב"צעירותו".