סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אין היתר מצטרף לאיסור! ולא כרבי יוחנן; "לשון נזיר משונה" 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר לה ע"ב-לו ע"א
 

א"ר אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור, חוץ מאיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה: +במדבר ו+ משרת.
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף לו עמוד א
זעירי אמר: אף שאור בבל תקטירו.
כמאן? כר' אלעזר דדריש כל,
אי הכי, לענין חמץ נמי!
אין הכי נמי,
אלא לאפוקי מאביי, דאמר: יש הקטרה בפחות מכזית, קמ"ל: אין הקטרה בפחות מכזית.

1.

רבי יוחנן קובע שיש דין מיוחד בנזיר ש"היתר מצטרף לאיסור" לצורך חישוב כמות ה"כזית" של איסור שתיית ענבים.

1.1

נראה לי לומר שלפי רבי יוחנן יוצא ש"לשון נזיר משונה" במובן שלא ה"לשון" משונה אלא הדין המרכזי הוא ה"משונה".

2.

והגמרא דנה בהרחבה בזה ובמסתעף.

3.

רמב"ם הלכות נזירות פרק ה הלכה ג:

כל איסורי גפן מצטרפין זה עם זה,
כיצד הרי שצירף ענבים לחים עם יבשים או עם בוסר וחרצן וזג ואכל מן התערובת כזית לוקה,
וכן אם אכלם זה אחר זה עד שאכל מן הכל כזית לוקה,
וכן אם שתה רביעית תערובת יין וחומץ לוקה.

רק "איסורי גפן" מצטרפים זה לזה.

4.

רמב"ם הלכות נזירות פרק ה הלכה ד:

דבר המותר אינו מצטרף לדבר האסור בנזיר, כיצד יין שנתערב בדבש אף על פי שטעם הכל טעם יין ושתה מן התערובת, וכן הצמוקין שדרסן עם הגרוגרות וטעם הכל טעם צמוקין ואכל מן התערובת אינו לוקה, עד שיהיה מדבר האסור בתערובת כזית בכדי שלש ביצים ואכל כשלש ביצים, כשאר האיסורין השוים בכל אדם כמו שבארנו בהלכות מאכלות אסורות.

הרמב"ם לא פוסק כרבי יוחנן, וממילא אין בעניין הצירוף דין מיוחד בנזיר - ולא כאמור לעיל בסעיף 1.1.

3.

רדב"ז הלכות נזירות פרק ה הלכה ד:

[ד] דבר המותר אינו מצטרף וכו'. שם פלוגתא דר"ע ורבנן ופסק כרבנן דאין היתר מצטרף לאיסור בנזיר
ומוקי קרא דכל משרת ענבים ליתן טעם כעיקר דאין חילוק בין איסורי נזיר לשאר איסורין
ואף על גב דאית ליה לר' יוחנן כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר
הא אמרי' בגמ' לר"ע אמרה דתניא אמר ר"ע אומר אני נזיר ששרה פתו ביין ואכל כזית מפת ומיין חייב
ורבנן פליגי עליה ולא מחייבי עד דאיכא יין בכדי אכילת שלש ביצים ואכל כדי שלש ביצים:

הוא מסביר שרבי יוחנן אמר את דבריו לפי שיטת רבי עקיבא במשנתנו, אבל הרמב"ם פוסק כרבנן, וממילא לא כרבי יוחנן - על פי הדף הבא.

4.

כסף משנה הלכות נזירות פרק ה הלכה ד:

[ד] דבר המותר אינו מצטרף לדבר האסור בנזיר וכו'. שם (דף ל"ה) א"ר אבהו אר"י כל איסורים שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר שהרי אמרה תורה משרת וכו'.
איתיביה אביי המקפה של תרומה וכו' מאי טעמייהו לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור כלומר והרי דבשאר איסורין נמי היתר מצטרף לאיסור א"ל מאי כזית דאיכא כזית בכדי אכילת פרס כלומר וכי א"ר אבהו דבנזיר היתר מצטרף ולא בשאר איסורים היינו בדליכא כזית בכדי אכילת פרס וכו'.
(דף ל"ז) א"ל אביי ממאי דהאי משרת להיתר מצטרף לאיסור הוא דאתא דילמא ליתן טעם כעיקר הוא דאתא וכו' כדתניא משרת ליתן טעם כעיקר שאם שרה ענבים במים ויש בהם טעם יין חייב ומכאן אתה דן לכל איסורים שבתורה וכו'
א"ל הא מני רבנן היא ור' אבהו כי קאמר לר"ע.
הרי דלרבנן איסורי נזיר ושאר איסורים שבתורה שוים שאין היתר מצטרף לאיסור אלא א"כ יש באיסור כזית בכדי אכילת פרס:

"דומה" לדברי הרדב"ז לעיל בסעיף 3, ומשמע, שכך פסר אביי - שלא כרבי יוחנן.

5.

נראה לי מכל דבריהם שכעיקרון היה צריך לפסוק כרבי יוחנן.

6.

ואולי יש לומר "חידוש": את ההלכה של רבי יוחנן אמר תלמידו רבי אבהו ["אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן"]. אולי למימרא שאומר תלמיד בשם רבו יש לה "פחות" תוקף מהלכה שהיתה נאמרת "ישירות" מרבו - רבי יוחנן!!!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר