הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אמורא מוקדם הכיר דברי אמורא מאוחר
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר לו ע"א
זעירי אמר: אף שאור בבל תקטירו. כמאן? כר' אלעזר דדריש כל, אי הכי, לענין חמץ נמי! אין הכי נמי, אלא לאפוקי מאביי, דאמר: יש הקטרה בפחות מכזית, קמ"ל: אין הקטרה בפחות מכזית.
מסכת נזיר דף לו - ובגמרא בסוגיה המקבילה - מסכת פסחים דף מד:
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור, חוץ מאיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה +במדבר ו+ משרת. וזעירי אמר: אף שאור בל תקטירו. כמאן - כרבי אליעזר, דדריש כל. אי הכי -
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מד עמוד א
לענין חמץ בפסח נמי. - אין הכי נמי, ולאפוקי מדאביי, דאמר: יש הקטרה לפחות מכזית, קמשמע לן: דהקטרה לאו לפחות מכזית.
הפשט בגמרא [ומפורש ברבנו חננאל] שהאמורא זעירי הזכיר בדבריו רק שבקטורת שאור הרי שהיתר מצטרף לאיסור כדי ללמדנו דין בניגוד לאביי שסובר שאף אם הקטיר כמות של פחות מכזית של שאור לוקה ואין צריך היתר להשלימו לכמות של כזית כדי להתחייב במלקות.
תולדותיו של זעירי [מתוך "פרוייקט השו"ת]:
אמורא ארץ ישראלי בדור השני - השלישי. ירד לבבל (ברכות כ"ב ע"א). תלמידו המובהק של רבי יוחנן (קידושין ע"א ע"ב). קיבל מרבי חייא [שהיה רבו של רבי יוחנן] (שבת קנ"ו ע"א). היה חברו של רב (ב"ק ל' ע"ב). תלמידו המובהק היה רב חייא בר אשי (שבת ק"ט ע"ב). קיבלו ממנו גדולי תלמידי רב יהודה (מנחות כ"א ע"א), רב גידל (יומא ע"ז ע"ב), רב חסדא (ברכות מ"ג ע"א), וכן רב יוסף ורבה (נדרים מ"ו ע"ב).
1.
מכיון שזעירי היה תלמידו המובהק של רבי יוחנן כנראה שהוא לא ממש חולק על דברי רבי אבהו שאמר בשם רבי יוחנן [ראה בפרשנים].
2.
וקשה לי מאד: כיצד הגמרא אומרת שזעירי ניסח את דבריו כדי ללמדנו דין שונה מדברי אביי, והרי אביי חי אחריו. אביי היה תלמידם של רבה ורב יוסף שהיו בעצמם תלמידי זעירי.
ונראה לי להסביר בכמה אופנים:
1.
דברי אביי היו ידועים גם לאמוראים בדורות שלפניו, אלא שאביי הוא שניסח אותם במפורש, וכאילו אומרת הגמרא, שזעירי חולק על הדין הידוע שנאמרו אחרי 2 דורות על ידי האמורא אביי.
2.
זעירי עצמו באמת הזכיר גם את עניין פסח. אלא ש"עורך הגמרא" שיבץ בניסוח דבריו רק את נושא הקטרת שאור כדי ללמדנו שבנושא זה "עורך הגמרא" פוסק בניגוד לאביי.
וכך נפסק ברמב"ם:
רמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ה הלכה ב:
נפל מהם כל שהוא בקטורת נפסלה, ואם הקטיר ממנה בהיכל לוקה ואין הקטרה פחותה מכזית.
