הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"סדר הדורות" - מחייב?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סוטה ד ע"א
וכמה שיעור סתירה? כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי הקפת דקל, דברי רבי ישמעאל;
ר"א אומר: כדי מזיגת הכוס;
רבי יהושע אומר: כדי לשתותו;
בן עזאי אומר: כדי לצלות ביצה;
ר"ע אומר: כדי לגומעה;
רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו;
ר"א בן ירמיה אומר: כדי לקשור גרדי נימא;
חנין בן פנחס אומר: כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם;
פלימו אומר: כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר,
אע"פ שאין ראיה לדבר - זכר לדבר: +משלי י' /ו'/+ כי בעד אשה זונה עד ככר לחם...
1.
וכמה שיעור סתירה? כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי הקפת דקל, דברי רבי ישמעאל;
רבי ישמעאל היה בן דורו של רבי עקיבא והיה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע.
2.
ר"א אומר: כדי מזיגת הכוס;
רבי יהושע אומר: כדי לשתותו;
בן עזאי אומר: כדי לצלות ביצה;
ביוגרפיות: תולדותיו של שמעון בן עזאי:
תנא בדור השלישי - הרביעי. תלמידו המובהק של רבי עקיבא (מסכת ברכות דף סב ס"ב ע"א) והפך לו לתלמיד חבר (מסכת בבא בתרא דף קנח ע"ב), ונכנס עמו ל"פרדס" (מסכת חגיגה דף יד ע"ב, וע"ע שמעון בן זומא) והציץ ומת.
3.
ר"ע אומר: כדי לגומעה;
4.
רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו;
ביוגרפיות: תולדותיו של רבי יהודה בן בתירא ב':
תנא בבלי בדור השלישי. נולד ברומי (ירו', סנהדרין פ"ז הי"ג). חי בארץ ישראל. חברו של ר"ע ובר פלוגתיה (שבת צ"ו ע"ב). מפאת רדיפות המלכות, עזב את א"י והלך לבבל.
5.
ר"א בן ירמיה אומר: כדי לקשור גרדי נימא;
ביוגרפיות: תולדותיו של ר' אלעזר בן ירמיה:
תנא שאין לקבוע את זמנו המדוייק. מובא בבבלי (סוטה דף ד' ע"א). ב"אגרת רב שרירא גאון" נאמר שהיה בדורו של רשב"ג.
5.1
הערה:
כנראה שהכוונה היא לתנא בדור הרביעי, חברם של רבי יהודה בר אילעי ורבי יוסי - כלומר בדור שאחרי רבי עקיבא.
6.
חנין בן פנחס אומר: כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם;
ביוגרפיות: תולדותיו של חנין בן פנחס:
תנא שאין לקבוע זמנו המדוייק. מובא בבבלי (סוטה דף ד' ע"א).
7.
פלימו אומר: כדי שתושיט ידה לסל ליטול ככר,
תולדותיו של פלימו:
תנא בדור החמישי. שאל מרבי: "מי שיש לו שני ראשין וכו'" (מנחות דף ל"ז ע"א)...
אע"פ שאין ראיה לדבר - זכר לדבר: +משלי י' /ו'/+ כי בעד אשה זונה עד ככר לחם.
8.
הסדר בגמרא:
מספר הדור נרשם ליד כל שם:
רבי ישמעאל; - דור 4
ר"א אומר: כדי מזיגת הכוס; - דור 3
רבי יהושע אומר: כדי לשתותו; - דור 3
בן עזאי אומר: כדי לצלות ביצה; - דור 5
ר"ע אומר: כדי לגומעה; - דור 4
רבי יהודה בן בתירא - דור 4
ר' אלעזר בן ירמיה - דור 5
חנין בן פנחס - כנרא בדור 5-6
פלימו - דור 6
כלומר, רבי ישמעאל הוקדם לרבותיו ובן עזאי הוקדם לרבו - רבי עקיבא.
9.
בברייתא השניה בגמרא:
ורמינהי: +במדבר ה+ ונסתרה - וכמה שיעור סתירה לא שמענו,
כשהוא אומר והיא נטמאה, הוי אומר: כדי טומאה, כדי ביאה, כדי העראה, כדי חזרת דקל, דברי ר"א;
רבי יהושע אומר: כדי מזיגת הכוס;
בן עזאי אומר: כדי לשתותו;
ר"ע אומר: כדי לצלות ביצה;
רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי לגומעה;
10.
בברייתא השניה - לעיל סעיף 9 - "רבי ישמעאל" לא מוזכר.
11.
שאר החכמים מובאים כסדר הבאתם בברייתא הראשונה.
12.
אבל התנאים שאחרי דורו של רבי עקיבא שהוזכרו בברייתא הראשונה לא מוזכרים כלל בברייתא השניה.
13.
תוספות מסכת סוטה דף ד עמוד א:
בן עזאי אומר - האי דמקדים בן עזאי לרבי עקיבא אף על גב דרבי עקיבא היה רבו כדאמר בפרק הרואה (ברכות דף סב.) בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך משום דצלייה קודמת לגמיעה
והאי דמקדים ליה באידך ברייתא משום דמסיק שיעורין דשייכי בכוס
אבל תימה אמאי מקדים רבי ישמעאל למילתייהו דרבי אליעזר ורבי יהושע
מיהו י"ל דסדר אכילה ושתיה סמיך.
כלומר, הוא עונה על שאלותינו לעיל בסעיף 8, שהסדר בברייתא הוא לפי "סדר אכילה ושתיה". כלומר, סדר התנאים לא מובא בסדר כרונולוגי, אלא לפי תוכן דברי התנאים, ולפי סדר "יורד" של משך הזמן שהם מגדירים כזמן "סתירה".
14.
ב"מנחת יהודה" מסביר שבן עזאי היה "תלמיד חבר" לרבי עקיבא ולכן ניתן להקדימו [?].
ולגבי רבי ישמעאל הוא אומר שאין משמעות להקדמתו לרבותיו - רבי אליעזר ורבי יהושע. [חולק על תוס'?]
15.
רמב"ם הלכות סוטה פרק א הלכה ב:
הסתירה האמורה בתורה +במדבר ה' י"ג+ ונסתרה היא שתסתר עם אותו האיש שאמר לה אל תסתרי עמו, בפני שני עדים, אם שהת עמו כדי טומאה שהוא כדי לצלות ביצה ולגמעה הרי זו אסורה על בעלה עד שתשתה מי המרים ויבדק הדבר, א ובזמן שאין שם מי שוטה תאסר עליו לעולם ותצא בלא כתובה.
כסף משנה הלכות סוטה פרק א הלכה ב:
ומה שכתב שהוא כדי לצלות ביצה ולגמעה. ברייתא שם (דף ד') פלוגתא ופסק כר"ע:
הרמב"ם פוסק כרבי עקיבא.
16.
ונראה להסביר:
ר"ע אומר: כדי לצלות ביצה;
רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי לגומעה;
למעשה הרמב"ם פוסק כרבי עקיבא+רבי יהודה בן בתירא.
17.
אולי הרמב"ם פסק כרבי עקיבא + רבי יהודה בן בתירא כי הברייתא השניה צירפה אותם ו"דילגה" על בן עזאי שהיה תלמידו של רבי עקיבא. כלומר, לפעמים הברייתא משנה את "סדר הדורות" כדי לפסוק כמאוחר מביניהם.
17.1
ומתאים גם לברייתא הראשונה שיוצא שהלכת הרמב"ם היא כבן עזאי + רבי עקיבא - "כדי לצלות ביצה ולגומעה".
17.2
ותלוי גם בהסבר הגמרא ל"סתירות" שיש בין דברי אותם תנאים בברייתא הראשונה לדבריהם בברייתא השניה.
18.
באופן כללי לגבי כל הנ"ל:
של"ה - כללי התלמוד (ב) כלל רבי אות קא:
קא. פעמים סתם רבי משניות סותרות, ומפרש בריש שבועות דף ד א), ורבי היכא סתם הכא הכי, והכא הכי. ומתרץ רבי, מעיקרא סבר ליה כפלוני וסתמה, והדר סבירא ליה כפלוני וסתמה, ומשנה הראשונה לא זזה ממקומה. שאף על פי שחזר רבי מקמייתא, מאחר שפשטה ברוב התלמידים, לא היה יכולת [בדורות שאחר רבי] לשכחה מפיהם ולבטלה מבית המדרש, והניחו את שתיהן, והאחרונה עיקר.
וכן נתן בספר הכריתות (חלק ה' שער ב' סימן עג) טעם, שמצינו במשנה לפעמים שהתלמידים חולקים על רבם, והתלמידים נזכרו תחילה לפני רבם.
בפרק (ה') [א'] (מ"ז) דעדיות: בית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים, ובית הלל אומרים רובע עצמות מן הגויה. שמאי אומר אפילו עצם אחד כו', וכן במקומות הרבה.
והטעם, אומר הכריתות, שהתלמידים קבלו כך מרבם תחילה בילדותו, ושוב חזר בו בזקנותו, ואפילו הכי משנה ראשונה לא זזה ממקומה.
הוא מציין שלפעמים מוזכרים תלמידים לפני רבם כי למעשה הרב עצמו אמר בצעירותו את מה שמובא בשם התלמידים, אלא שאחר כך הרב חזר בו.
19.
של"ה - כללי התלמוד (ב) כלל רבי אות קב:
קב. והתוספות (עבודה זרה דף מה א ד"ה אמר) כתבו שאין דין קדימה בתנאים. וזה לשונם בפרק כל הצלמים:
רבי יוסי הגלילי תלמיד חבר היה לרבי עקיבא, ורך ממנו בשנים, ומה שהזכירו קודם רבי עקיבא בפרק (קמא) [בתרא] דגיטין דף פג א) אינו מן התימה, שכן מצינו באגדת הפסח שמקדים רבי עקיבא לרבי טרפון שהיה רבו כדמוכח בכתובות דף פד ב), עד כאן.
וכן בריש מסכת בבא מציעא דף ד' (ב תוד"ה אין נשבעין) כתבו זה לשונם: אף על גב דרבי שמעון בן אלעזר [היה] תלמידו של רבי עקיבא, אין לחוש מה שחולק עמו והוזכר קודם, דכענין זה מצינו לקמן (שם בבא מציעא דף ז א) גבי שנים אדוקין בשטר, דפליג רבי עם רבן שמעון בן גמליאל אביו, ומזכירו קודם, עד כאן.
הוא מביא את שיטת תוס' בכמה מקומות בש"ס "שאין דין קדימה בתנאים". כלעיל בסעיף 14.
20.
המשך:
של"ה - כללי התלמוד (ב) כלל רבי אות קג
קג. ומכל מקום, התוספות עצמם, במקום דמצאו טעם, לא נמנעו.
שכן מצינו בריש סוטה דף ד א) גבי סתירה דבן עזאי אומר כדי לצלות ביצה, ורבי עקיבא אומר כדי לגומעה, וידוע דרבי עקיבא רבו של בן עזאי היה (ברכות דף סב א).
כתבו התוספות (סוטה שם ד"ה בן עזאי) שסדרם כסדר מציאות הדברים, שהרי צליה קודמת לגמיעה.
הוא מוכיח מתוס' בסוגייתנו - מסכת סוטה דף ד - שכן יש סדר ["סדר הדורות"] לתנאים. כלעיל בסעיף 13.
21.
השל"ה מביא נימוקים נוספים להקדמת תנא שהיה מאוחר לחברו - מפני חשיבותו מבחינת יחוס משפחתי.
וכן בסוף כתובות דף קה א תוד"ה דחשיב), כתבו זה לשונם: רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא, אף על פי שרבי עקיבא היה חשוב מרבי אלעזר בן עזריה, שהוא היה ראש לחכמים, ובכל דוכתא אמרינן (פסחים דף נ א; ראש השנה דף כג א; קדושין דף מט ב; בבא בתרא דף י ב; סנהדרין דף י ב; סנהדרין דף סח א; קי דף ב) כגון רבי עקיבא וחביריו . ובשלהי פרק קמא דיבמות דף טז א) גבי מעשה דרבי דוסא [בן הרכינס], [ד]אמר [להם] רבי יהושע אני אלך, ואחריו מי, רבי אלעזר בן עזריה, ואחריו מי, רבי עקיבא, וכשנכנסו אצלו, אמר [לרבי יהושע], יש (לו) בן לעזריה חברינו, הרי לא היה יודע שרבי אלעזר בעולם, ולרבי עקיבא אמר, אתה הוא (עקיבא), ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו. ואפילו הכי מזכיר רבי אלעזר ברישא,
והיינו טעמא שהיה ממשפחה מיוחסת (ב)יותר מרבי עקיבא, שהיה עשירי לעזרא,
וגם (מפני) [בשביל] נשיאותו. (ו)הכא נמי דקתני (כתובות דף קה א) חנן המצרי קודם לחנן בן אבישלום, לא בשביל שהיה חשוב יותר, אלא מפני שהוא ממשפחה מיוחסת [יותר] מחנן בן אבישלום, עד כאן.
