סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סנחריב בלבל את כל האומות

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה ט ע"א
 

ומאחר דנפקא ליה מכי כל סאון סואן ברעש, +ישעיהו כז+ בסאסאה בשלחה תריבנה למה לי?
לכדרב חיננא בר פפא,
דא"ר חיננא בר פפא: אין הקב"ה נפרע מן האומה עד שעת שילוחה, שנאמר: בסאסאה בשלחה וגו'.
איני? והאמר רבא: שלשה כוסות האמורות במצרים למה?
אחת ששתת בימי משה,
ואחת ששתת בימי פרעה נכה,
ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה!
וכי תימא,
הנך אזדו והני אחריני נינהו,
והתניא, אמר רבי יהודה: מנימין גר המצרי היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבא,
אמר מנימין גר המצרי: אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה, אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני מותר לבא בקהל!

1.

הגמרא מביאה הוכחה מהברייתא שהמצרים לא נאבדו לגמרי וחיו עדיין בתקופת התנאים - בתקופת רבי עקיבא.

2.

אולם בתוספתא מסכת קידושין (ליברמן) פרק ה הלכה ד:

אמ' לו ר' עקיבא בנימין טעית הלכה משעלה סנחריב ובלבל את כל האומות
לא עמונים ומואבים במקומן
ולא מצרים ואדומים במקומן
אלא עמוני נושא מצרית
ומצרי נושא עמונית
ואחד מכל אילו נושא אחד מכל משפחות האדמה
ואחד מכל משפחות האדמה נושא את כל אילו

משמע שרבי עקיבא חולק על מנימין שהובא בדברי רבי יהודה בסוגייתנו, וכבר מתקופת סנחריב אין אדם שניתן לזהותו כמצרי.

3.

וכן בגמרא הבאה משמע שכבר מתקופת סנחריב אין אומות מזוהות:

מסכת ברכות דף כח עמוד א:

תנא: עדיות בו ביום נשנית, וכל היכא דאמרינן בו ביום - ההוא יומא הוה. ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה. ואף רבן גמליאל לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת,
דתנן: בו ביום בא יהודה גר עמוני לפניהם בבית המדרש, אמר להם: מה אני לבא בקהל?
אמר לו רבן גמליאל: אסור אתה לבא בקהל;
אמר לו רבי יהושע: מותר אתה לבא בקהל.
אמר לו רבן גמליאל: והלא כבר נאמר: לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה'!
אמר לו רבי יהושע: וכי עמון ומואב במקומן הן יושבין? כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, שנאמר: ואסיר גבלות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים, וכל דפריש - מרובא פריש.
אמר לו רבן גמליאל: והלא כבר נאמר: ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם ה' - וכבר שבו.
אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר: ושבתי את שבות עמי ישראל - ועדיין לא שבו. מיד התירוהו לבא בקהל.

4.

אולם אומר תוס' בסוגייתנו: שגם לפי רבי עקיבא הם עדיין לא נאבדו לגמרי מן העולם, אלא הם התערבבו בין כל האומות ולכן מותר להתחתן עם כל גר כי הולכים אחרי הרוב.

אבל לעניין סוגייתנו שמדובר על העונש לאומות יתכן שהם לא נאבדו לגמרי.

4.1

הסבר אחר בתוס', שסוגייתנו חולקת על רבי עקיבא וסוברת שסנחריב לא הגלה את כל המצרים ממקומם והנשארים אסורים לבוא בקהל ["סוגיות חלוקות"].

ראה על הנ"ל ב"שוטנשטיין", הערה 19.

5.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כה:

כשעלה סנחריב מלך אשור בלבל כל האומות ועירבם זה בזה והגלה אותם ממקומם,
ואלו המצרים שבארץ מצרים עתה אנשים אחרים הם, וכן האדומים שבשדה אדום, והואיל ונתערבו ד' אומות האסורים בכל אומות העולם שהן מותרים הותר הכל, שכל הפורש מהן להתגייר חזקתו שפירש מן הרוב לפיכך כשיתגייר הגר בזמן הזה בכל מקום בין אדומי בין * מצרי בין עמוני בין מואבי בין כושי בין שאר האומות אחד הזכרים ואחד הנקבות מותרין לבא בקהל מיד.

הרמב"ם פוסק כגמרא כבסעיפים 2-3 לעיל, ולא כסוגייתנו.

6.

מגיד משנה הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כה:

[כה] כשעלה סנחריב וכו'. רבינו סמך לו בזה על התוספתא שבפ"ה דקידושין א"ר יהודה בנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבא ואמר אני גר מצרי ונשאתי אשה גיורת מצרית [ראשונה] והריני הולך להשיא אשה לבני בת גיורת מצרית כדי שיהא בן בני כשר לבא בקהל וכו' א"ל ר' עקיבא בנימין טעית הלכה משעלה סנחריב ובלבל את כל האומות לא עמונים ומואבים במקומן (עומדים) ולא מצרים ומואבים במקומן אלא עמוני נשא מצרית ומצרי נשא עמונית ואחד מכל אלו [נושא אחת] מכל משפחות האדמה ואחד ממשפחות האדמה נושא אחת מכל אלו ומכאן שכולן מותרים לבא בקהל דכל דפריש מרובא פריש

הוא מדגיש כדברינו לעיל בסוף סעיף 5.

ויש חולקין בזה בדין מצרי לפי שנתן הכתוב קצבה לחזרתן מקץ ארבעים שנה אקבץ את שבות מצרים מסוגיא דפרק הערל ומתוספתא דמסכת ידים אבל בעמוני ומואבי משנה מפורשת היא במסכת ידים (פ"ד מ"ד) והובאה פרק תפלת השחר וזה דעת הרמב"ן ז"ל:

7.

הערה:
בקטע הגמרא לעיל:

דא"ר חיננא בר פפא: אין הקב"ה נפרע מן האומה עד שעת שילוחה, שנאמר: בסאסאה בשלחה וגו'.
איני? והאמר רבא: שלשה כוסות האמורות במצרים למה?

כיצד הגמרא מקשה מאמורא על אמורא ["גברא אגברא קרמית?"? אלא שרב פפא היה תלמידו של רבא ולכן לא יתכן שחולק עליו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר