דיוק וחידוש ברש"י

סוטה דף ט

עמוד א

רש"י ד"ה שם בה פנים: פנאי ליפרע ממנה ושמתי אני את פני (ויקרא כ) ונתתי (את) פני (שם יז) כולן לשון פונה אני מכל עסקי ועוסקני בהן:
רש"י מביא כאן קודם את הפסוק המאוחר יותר בחומש ויקרא בפרק כ' ולאחר מכן מביא את הפסוק מפרק י"ז,
והדברים מחוורין כשמלה שבפרק כ' עוסק בפרשת עריות וכמה פסוקים אחר כך כתוב מות יומת הנואף והנואפת, ופרק י"ז מדבר בענין עבודה זרה שזה ג"כ בבחינת בגידה כאשה זרה, ולגירסא ברש"י ונתתי את פני  זה אכן מופיע ג"כ בפרק כ' באותו ענין.