הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבן גמליאל הכיר את רבי מאיר?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סוטה טו ע"א-ע"ב
רבן גמליאל אומר: כשם כו'.
תניא, אמר להן רבן גמליאל לחכמים: סופרים, הניחו לי ואדרשנה כמין חומר,
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף טו עמוד ב
דשמעיה לר' מאיר דקאמר: היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה,
א"ל: התינח עשירה, עניה מאי איכא למימר?
אלא, כשם שמעשיה מעשה בהמה, כך קרבנה מאכל בהמה.
1.
מהסוגיה משמע שרבן גמליאל שמע הלכה מרבי מאיר, וקשה, שהרי רבן גמליאל חי הרבה לפני רבי מאיר.
2.
ראה מה שכתבנו על מסכת חולין דף ה:
בגמרא:
א"ר חנן א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא: רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה.
3.
רש"י מסכת חולין דף ה עמוד ב:
ר"ג - בנו של רבי יהודה הנשיא שהיה מן האחרונים ובית דינו נמנו על שחיטת כותי לאחר שנשנית משנתינו דהכל שוחטין ואפילו כותי ואסרוה.
רש"י מסביר שמדובר ברבן גמליאל שהיה בנו של רבי יהודה הנשיא [זאת אומרת, שהוא חי בתקופת רב ורבי יוחנן]. אחרי שרבי יהודה הנשיא כתב את המשנה, שאפילו כותי רשאי לשחוט, בא בנו ואסר שחיטת כותי. כיצד בנו רשאי לחלוק על אביו. אלא יש לדייק: "רבן גמליאל ובית דינו נמנו..." כלומר, מדובר על הכרעה של בית דין ולא רק על רבן גמליאל עצמו.
מי שהביא את ה"מסורת" הזאת הוא "בר קפרא" שהיה בן דורו של רבן גמליאל, בנו של רבי יהודה הנשיא.
4.
תוס' חולק על רש"י, חולין דף ה עמוד ב:
ר"ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה - פירש בקונטרס רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא שהיה אחרון וכן משמע קצת דקאמר בסמוך רבן גמליאל ובית דינו כרבי מאיר סבירא ליה דחייש למיעוטא משמע שהוא רבן גמליאל אחרון שהיה אחר רבי מאיר,
ומיהו קשה דאם כן, הויא ליה לפרושי בהדיא רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא כדתנן במס' אבות (פ"ב מ"ב) רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ,
תוס' מוכיח את דברי רש"י: הגמרא אומרת בהמשך שרבן גמליאל סובר כרבי מאיר. אם מדובר - כדברי רש"י - בבנו של רבי יהודה הנשיא הדבר הגיוני, מפני שרבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא חי 2 דורות אחרי רבי מאיר [רבי מאיר>>> רבי יהודה הנשיא >>> רבן גמליאל]. תוס' מתכווין לומר, שלא יתכן לומר, שמדובר ברבן גמליאל סבו של רבי יהודה הנשיא ["רבן גמליאל דיבנה"] - [הערה: ומדוע לא "רבן גמליאל הזקן" סב סבו של רבי יהודה הנשיא?], מפני שהוא חי לפני רבי מאיר וכיצד הגמרא אומרת שהוא סובר כרבי מאיר – שחי אחריו.
4.1
על כך מקשה תוס' קושיה "טכנית": בכל מקום בגמרא בנו של רבי יהודה הנשיא נקרא במפורש: "רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא".
5.
הסבר תוס':
ועוד תימה דגזר ר"מ על סתם יינם ולא גזר על שחיטה דאורייתא
אבל אם הוא רבן גמליאל דיבנה ניחא
והא דקאמר כר"מ סבירא להו משום דר"מ ס"ל הכי בהדיא ...
תוס' מסביר שמדובר ברבן גמליאל דיבנה, שחי לפני רבי מאיר, ובכל זאת אפשר לומר שהוא סובר כרבי מאיר. מפני שהוא כבר ידע את דברי רבי מאיר מכח סברתו העצמית שלו [ולא שמע זאת מרבי מאיר], אלא שהדין נקרא על שמו של רבי מאיר, מפני שרבי מאיר "סבירא ליה הכי בהדיא", כלומר, אמר זאת במפורש.
6.
ושם במסכת חולין כן ראה בדף ו עמוד א, ב"מתיבתא", הערה יד.
7.
ושם במסכת חולין דף ה, ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ס. ושם, בהערה כח מעיר, שיש אומרים ש"רבי מאיר" עצמו חי בתקופת "רבי יהודה הנשיא", או מעט לפניו, כי בדף הבא הגמרא אומרת, שרבי מאיר העיד לפני רבי...
8.
רעיון זה של תוס' - לעיל בסעיף 5 - מוכח בהרבה מקומות בש"ס ש"אמורא מוקדם" מתייחס לדברים שנאמרו על ידי "אמורא מאוחר". וכנראה יש כאן מחלוקת בין רש"י לתוס', האם אומרים זאת גם לגבי תקופת התנאים. לפי רש"י כנראה שלא, ולפי תוס', בודאי שכן.
כנראה שתנאים כן הכירו דברי אמוראים, והמחלוקת לעיל היא לגבי תוך תקופת התנאים.
9.
לפי כל הנ"ל נראה לומר, שגם בסוגייתנו - מסכת סוטה דף טו:
תניא, אמר להן רבן גמליאל לחכמים... דשמעיה לר' מאיר דקאמר: היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה,
רבן גמליאל [גם אם מדובר ברבן גמליאל דיבנה שחי לפני רבי מאיר] ידע כבר בדורו את הנימוק שקבע רבי מאיר אחרי כמה דורות, אלא - כדברי תוס' לעיל בסעיף 5 - "משום דר"מ ס"ל הכי בהדיא ...", ובסוגייתנו הכוונה היא, שרבי מאיר הוא זה שאמר במפורש את הנימוק "היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה".
10.
וראה גם בתוך דברי "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קסט-קע. וכן שם, בביאור הביטוי שרבן גמליאל אמר לחכמים "סופרים, הניחו לי ואדרשנה כמין חומר".
11.
ואולי לפי הדברים לעיל בשיטת תוס' - מסעיף 5 ואילך - יתכן לחדש ולומר שהביטוי הייחודי - "סופרים, הניחו לי ואדרשנה כמין חומר" - מדגיש שרבן גמליאל אמר לחכמים שדבריו ייאמרו בעתיד על ידי תלמיד תלמידו!
