סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"גברא אגברא קארמית?"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה טו ע"א
 

תניא, אמר ר"ש: בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה, שלא יהא חוטא נשכר, 
ומפני מה אינה טעונה? שלא יהא קרבנו מהודר; 
ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים, שלא יהא חוטא נשכר, 
ומפני מה אינה טעונה? שלא יהא קרבנו מהודר; 
אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים, לפי שאין באין על חטא. 
איני? והאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: על שבעה דברים נגעים באין וכו'! 
התם מנגעיה הוא דאיכפר ליה, כי מייתי קרבן - לאשתרויי בקדשים הוא דקא מייתי. 

 

1.
הגמרא מקשה מרבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן על רבי שמעון בברייתא!

2.
אטלס עץ חיים:

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רבי יונתן
רבי יונתן -
תנא בדור הרביעי. נראה שסתם ר' יונתן בר יוסף ור' יונתן בי ר' יוסי חד הם. היה תלמידו של רבי עקיבא (ירו', מעשרות פ"ה ה"ב). חברו של ר' יאשיה, ושניהם היו תלמידיו המובהקים של ר' ישמעאל (מנחות דף נ"ז ע"ב). מסופר: "א"ר יונתן: 'נמתי לו לבן עזאי וכו' נם לי 'ומה ישמעאל אומר בדבר הזה וכו' ובלשון הזה אמר לי [בן עזאי] חבל על שלא שמשתי את ר' ישמעאל'" (חולין ע' ע"ב).

3.
אטלס עץ חיים:

"רבי שמואל בר נחמני - אמורא ארץ ישראלי בדור השני-השלישי.
מבעלי האגדה החשובים. בבבלי מכונה בדרך כלל "רבי שמואל בר נחמני" ובירושלמי מכונה בד"כ "רבי שמואל בר נחמן ".
היה יליד ארץ ישראל נראה שהגיע לזקנה מופלגת שכן בהיותו ילד זכה לראות ואף לשמוע את דרשותיו של התנא רבי שמעון בן אלעזר (ב"ר פ"ט ה').
קרא לרב יהודה "חברנו" (מו"ק דף י"ז ע"א) ונפטר אחדי רב יהודה כדמוכח (שם).

רבו המובהק היה רבי יונתן (פסחים דף כ"ד ע"א).

3.1
וקשה: כיצד יתכן שתנא בדור הרביעי היה רבו של אמורא בדור השני?

4.
תוספות הרא"ש מסכת יומא דף נז עמוד ב:

"איתמר ר' יאשיה ור' יונתן וכו'. ואף על פי שתנאים הם קאמר בלשון מימרא לפי שהיו מתנאים אחרונים כמו ר' חייא ור' שמעון ברבי ורב."

הוא מכנה "תנאים אחרונים" את החכמים הבאים: "רבי יאשיה"; "רבי יונתן"; "רבי חייא"; "רבי שמעון ברבי" [בנו ותלמידו של "רבי"]; "רב". לתשומת לב! הוא מכנה את האמורא "רב" כתנא אחרון, ולפיו מובן הכלל שנקבע - "רב תנא הוא ופליג".

5.
לכן יש לומר שרבי יונתן היה יותר קרוב לאמוראים בדור השני - שמואל בר נחמני.

6.
בכל אופן אם הגמרא מקשה מדברי שמואל בר נחמני על התנא רבי שמעון צריך לומר שהקושיה היא מהתנא רבי יונתן שרבי שמואל בר נחמני אמר בשמו.

7.
ועדיין קשה: לא מצינו שמקשים מתנא על תנא בלשון "איני, והאמר..."

8.
אלא יש לומר: דברי רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן היו מוסכמים על החכמים-התנאים ולכן מקשים מדבריהם.

8.1
וב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קסט מביא הסבר שנראה לי דומה לדברינו.

8.2
והלשון "והאמר..." הוא מפני שדברי רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן לא הובאו כברייתא ["רבי יונתן אומר..."], אלא כמימרא של תנא - רבי יונתן.

9.
הערה חשובה:
הביטוי "אמר רב... אמר רב..." נאמר כשאמורא אמר בשם אמורא [בדרך כלל - רבו]. כאשר תנא אמר בשם תנא אחר אזי הביטוי הוא "אמר רבי... משום רבי..."
בסוגייתנו מדובר על אמורא שאמר בשם תנא, והביטוי הוא "אמר רב... אמר רב...".
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר