סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 953

"המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני"

גיטין ב ע"א

אדם יכול לשלוח גט לאשתו ע"י שליח כאשר השליחות מתבצעת בין מדינת הים לבין א"י, האשה המתגרשת מקבלת גט בא"י ע"י שליח שנשלח ע"י הבעל שנמצא בחו"ל, יש על השליח לומר בשעת נתינת הגט "בפני נכתב ובפני נחתם" ומסוגיית הגמ' מתבאר שהצורך לומר בפני נכתב ובפני נחתם הוא או משום שבני חו"ל אינם מקפידים או אינם סוברים את הדין של "וכתב לה ספר כריתות" "לה" – לשמה ולכן יש על השליח להעיד שהגט הזה נכתב לשמה, או משום שכיוון שיש חשש שמא יבוא הבעל ויערער, צריכים את הבפני נכתב ובפני נחתם של השליח כדי לקיים את הגט, ושוב לא יוכל הבעל לערער. על דברי המשנה "צריך שיאמר" כותב רש"י "השליח המביאו צריך שיאמר ושליח זה הבעל עשהו שליח להולכה" שליח להולכה היינו: שליח שתפקידו להוליך את הגט לאשה, ומעשה הגירושין מתחיל כאשר השליח נותן את הגט לאשה, שליח זה הוא שלוחו של הבעל, במקום שהבעל יבוא לבד ויתן את הגט לאשתו, הוא שולח שליח. יש גם שליח מסוג אחר: שליח שנקרא "שליח קבלה". האשה לעתים שולחת שליח שיקבל את הגט עבורה ומעשה הגירושין מתבצע בעצם קבלת השליח, ברגע שהשליח מקבל את הגט לידו מן הבעל נעשית האשה בכל מקום שהיא מגורשת שהרי שלוחו של אדם כמותו. כאשר רש"י אומר שאמירת ה"לפני נכתב" אינה מתייחסת אלא דווקא לשליח להולכה, משתמע מדברי רש"י שכוונתו לאפוקי שליח לקבלה, כאשר אשה שולחת שליח, והשליח מקבל את הגט מיד הבעל, אין צורך שהשליח כאשר הוא נותן את הגט לאשה שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם". ואמנם כך מדייק הר"ן בדף ב' מדפי הרי"ף "וכתב רש"י ז"ל במשנתנו דשליח זה דשנוי במשנה הבעל עשהו שליח להולכה, ונ"ל שכתב כן משום דאי הווי שליח לקבלה כיוון שהאשה התגרשה בקבלתו, שוב אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, וטעמא דמלתא כיון דמדינא לא צריך אלא מפני החשש שמא יבוא הבעל ויערער, אין לחוש לערעורו אלא כשהוא נותנו לשליח להולכה, לפי שבשעה שהגט יוצא מתחת ידו עדיין אינו גומר ומגרש ולפיכך חושים שמא ימלך ויערער, אבל כל שהוא נותנו לידה, או ליד שליח לקבלה, הרי בשעה שהגט יוצא מתחת ידו גומר ומגרש, וכיון שאין לחוש שמא יבוא ויערער, הרי האשה מותרת להנשא אע"פ שלא נתקיים הגט, דכל היכא דליכא למיחש לערעורא דבעל אין האשה צריכה לקיומו של גט". אמנם הריטב"א ועוד ראשונים חולקים על הר"ן וסוברים שגם שליח קבלה צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.

הגאון רבי יעקב אורנשטיין בספרו ישועות יעקב על שו"ע אה"ע בס' קמ"ב ס"ק ג' מביא ראיה נפלאה לשיטתם של רש"י והר"ן: הגמ' בדף ד: מביאה את דברי המשנה בדף ט. בה נא' "המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו". והגמ' אומ': "והוינן בה, מאי אינו יכול לומר, אילימא חרש, חרש בר איתויי גיטא הוא, והתנן הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן ["דלאו בני דעה נינהו ואין יכולין לעשות שליח לגרשה כדאמרינן בקדושין מב. דאין קטן נעשה שליח והוא הדין להנך" – רש"י]. ואמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש".

השליחות היתה שליחות טובה כיון שהשליח היה פיקח לכל דבריו, הוא נתן את הגט ונתינתו היתה טובה, אבל כאשר היה עליו לומר בפני נכתב ובפני נחתם התחרש לפתע, ועל כך אומרת המש' שהגט צריך להתקיים בחותמיו.

לכאורה האוקימתא היא אוקימתא רחוקה, המעשה של הגט היה כהלכתו ותיכף לנתינת הגט התחרש השליח, אם היינו אומרים, טוען בעל הישועות יעקב, שגם שליח לקבלה כאשר הוא מגיע לאשה ונותן לה את הגט צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היינו יכולים להעמיד את דברי המשנה בה נא' ואינו יכול לומר, בשליח קבלה, ואז האוקימתא היא אוקימתא מרווחת, מדובר באשה ששלחה שליח פקח לכל דבריו לקבל עבורה גט ממדינת הים, אנו זקוקים לפקחותו של השליח אך ורק עד הקבלה של הגט, שהרי בזמן קבלת הגט הוא נעשה שלוחה של האשה שתתגרש, ברגע שהבעל נתן לשליח קבלה את הגט סיים בעצם השליח קבלה את שליחותו, האשה כבר מגורשת, מעתה מעשה ההבאה של הגט אינו אלא ענין טכני, וכהגדרת הגמ' מעשה קוף בעלמא, ניתן היה אם כך להסביר את דברי המש' באופן של אדם פיקח שהיה שליח לקבלה, קיבל גט עבור האשה בעודו פיקח, ובדרך לארץ ישראל התחרש, ואז הוא אינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ואוקימתא זו היא מרווחת יותר מאשר אופן של שליח להולכה שהתחרש בין הנתינה לבין האמירה, מכך שרב יוסף נזקק לאוקימתא דחיקא, ולא העמיד את דברי המש' ברווחא, מוכח כדברי רש"י והר"ן ששליח לקבלה אינו אומר בכלל בפני נכתב ובפני נחתם ועל כורחנו נאלצנו להעמיד את המש', בשליח להולכה שחייב להיות פיקח עד שעת הנתינה, ואין לנו אפשרות להסביר את דברי המש' ואינו יכול לומר אלא אך ורק באופן שהתחרש בין הנתינה לאמירה.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)