הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תני"; "תיובתא... אמר לך..."
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סוטה לא ע"א-ע"ב
וכיון דמדאורייתא עד אחד מהימן, אידך היכי מצי מכחיש ליה?
והא אמר עולא: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים, ואין דבריו של אחד במקום שנים!
אלא אמר עולא, תני: לא היתה שותה.
וכן אמר רבי יצחק: לא היתה שותה.
ורבי חייא אמר: היתה שותה.
לרבי חייא קשיא דעולא!
לא קשיא: כאן בבת אחת, כאן בזה אחר זה.
תנן: עד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת - היתה שותה;
הא חד וחד - לא היתה שותה,
תיובתא דרבי חייא!
אמר לך רבי חייא: וליטעמיך, אימא סיפא:
שנים אומרים נטמאת ואחד אומר לא נטמאת - לא היתה שותה;
הא חד וחד - היתה שותה!
אלא כולה בפסולי עדות, ור' נחמיה היא; דתניא,
הערות:
1.
וכיון דמדאורייתא עד אחד מהימן, אידך היכי מצי מכחיש ליה?
והא אמר עולא: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים, ואין דבריו של אחד במקום שנים!
צריך לומר שהקושיה היא על עולא ולא על המשנה. גם צריך לומר שהכלל של עולא היה קדום כי הוא כלל יסודי בדיני עדות. [אולי גם קשור ל"אמורא מאוחר"]
2.
אלא אמר עולא, תני: לא היתה שותה.
עולא משנה את הגירסא במשנתנו - "תני" - על ידי תוספת מלת השלילה "לא".
2.1
לכאורה תוספת מלה צריכה להיחשב כ"חיסורי מחסרא והכי קתני".
2.2
ראה מה שכתבתי על מסכת כתובות דף יב:
... אמר אביי:
לעולם ארישא, ותני: כל שנהג.
אביי מתקן את לשון הברייתא ויש לכתוב במפורש "כל שנהג" במקום "וכל שלא נהג". לשון אביי "ותני" מכוון שיש לתקן את הגירסה בברייתא - כך היא כנראה משמעות הביטוי "תני" בסוגייתנו.
אמר ליה רבא: והא כל שלא נהג קתני!
רבא טוען שלא ניתן כך לשנות גירסא. הפרשנים - לא משנים גירסא באופן "קיצוני" ו"הפוך" - מ"כל שלא נהג" ל"כל שנהג".
פירושו של רבא:
אלא אמר רבא, הכי קאמר: כל שלא נהג מנהג גליל בגליל אלא מנהג יהודה בגליל, אינו יכול לטעון טענת בתולים.
רבא למעשה משנה את גירסת הרישא, אבל הוא לא "הופך" מ"כן" ל"לא", אלא מוסיף "אוקימתא", שהכוונה של "וכל שלא נהג" מוסב על מקרה "שלא נהג כמנהג גליל בגליל אלא.."
נראה לי שלפי רבא מדובר בתיקון שדומה ל"חסורי מחסרא" - תוספת אוקימתא. אמנם יש כאן תיקון של "חסורי מחסרא", אבל לפעמים תיקון כזה לא בהכרח מוגדר כתיקון גירסא ממש, אלא כפרשנות למשפט "קצר"!
האם הוא מתקן מכח סברא או מכח "מסורת"?
2.3
עד כאן ממסכת כתובות דף יב, ועדיין קשה על עולא בסוגייתנו - מסכת סוטה דף לא - שמשנה מ"כן" ל"לא".
3.
וכן אמר רבי יצחק: לא היתה שותה.
כנראה שהיתה לו מסורת אחרת במשנה - וכמו שתיקן עולא.
4.
ורבי חייא אמר: היתה שותה.
רבי חייא משאיר את גירסת המשנה בצורתה "היתה שותה" ולא כעולא וכרבי יצחק "לא היתה שותה"
מדוע רבי חייא מובא אחרי רבי יצחק ועולא, הרי הוא קדם להם?
5.
הגמרא מקשה:
לרבי חייא קשיא דעולא!
6.
הגמרא מיישבת:
לא קשיא: כאן בבת אחת, כאן בזה אחר זה.
7.
הגמרא מקשה על התרוץ לפי רבי חייא:
תנן: עד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת - היתה שותה;
הא חד וחד - לא היתה שותה,
7.1
מסקנה:
תיובתא דרבי חייא!
שיטת רבי חייא נדחית. למעשה, בתוכן לעיל בסעיף 7 יש הוכחה וסיוע לעולא לשנות את גירסת המשנה, ואולי בגלל זה הוא שינה את הגירסא.
8.
למרות ה"תיובתא" הגמרא מיישבת את שיטת רבי חייא:
אמר לך רבי חייא:
והגמרא מאריכה...
וליטעמיך, אימא סיפא:
שנים אומרים נטמאת ואחד אומר לא נטמאת - לא היתה שותה;
הא חד וחד - היתה שותה!
אלא כולה בפסולי עדות, ור' נחמיה היא; דתניא,
9.
כיצד הגמרא קבעה "תיובתא" אם אחר כך היא מתרצת את הקושיה.
10.
כנראה שזו - ה"אמר לך..." - אמירה של הסבוראים אחרי ה"תיובתא". כבר חידשתי שאם יש תרוץ אחרי "תיובתא" אזי הוא חלש, ולכן ניתן היה לפסוק לא כרבי חייא. ואולי גם הביטוי "אמר לך" מוכיח ש"עורך הגמרא" לא מקבל לגמרי את התירוץ ולא כ"כסף משנה" בסוגייתנו - בהמשך.
[/יש בש"ס גם ביטוי "תיובתא והילכתא"/]
11.
לגבי הביטוי "אמר לך":
יד מלאכי כללי התלמוד כלל לה:
אמר לך רבי פלוני, כדמתרץ הכי תלמודא שנויא דחיקא הוא
דאם שנויא רויחא הוא הוה ליה לשנויי בסתמא מבלי שיאמר אמר לך ומדאמר לישנא יתירא אמר לך וכו' משמע דההוא אמורא הוא דמתרץ לנפשיה הכי אבל השיתא סדרי [="סתמא דגמרא"] לא סבירא ליה כוותיה, שמות בארץ בכפות תמרים דף כ"ו ע"ד, וכן נראה בספר ראשון לציון דף נ"ד ע"א ובשער יוסף דף מ' סוף ע"ג ובמלכי בקדש דף ע"א ע"ב. וכן מצאתי למרן בכ"מ פט"ו מהלכות מעשה הקרבנות הלכה ז'
אך בפרק ג' מהלכות שבועות הלכה א' מצאתי למרן גופיה שכתב דמדהדר תלמודא לתרוצי מילתיה דרב יוסף וקאמר ורב יוסף אמר לך משמע דסבירא ליה לגמרא כותיה
וצ"ע:
בדרך כלל מקובל להסביר את הביטוי "אמר לך רב...", שהגמרא [העורך] "שמה" מילים בפי אותו חכם, כאילו הגמרא אומרת: "ואותו חכם יענה ..."
11.1
ה"יד מלאכי" מפרש הפוך. הביטוי "אמר לך" משמעותו שהגמרא אומרת: אותו חכם פלוני יענה לך כך וכך לצורך יישוב שיטתו אבל אין הגמרא מסכימה לכך. כלומר, הביטוי "אמר לך..." מלמד ששיטה זו אינה למסקנת הסוגיה.
וה"יד מלאכי" מביא את שיטת ה"כסף משנה" שסובר הפוך: שבזה שהגמרא אומרת "אמר לך..." סימן שהגמרא מסכימה עם הסבר זה והוא יהיה למסקנה.
11.2
כלומר, מחלוקת בקשר למשמעות הביטוי "אמר לך". אולי תלוי בשאלה מי קבע את הביטוי הנ"ל, "עורך הסוגיה" או "עורך הגמרא". סביר לומר שאם "עורך הגמרא" "שתל" את הביטוי "אמר לך", משמע דווקא שאין הלכה כמו ה"אמר לך". ואם "עורך הסוגיה "שתל" את הביטוי נראה לומר שרצה לקבוע הלכה כמותו [ואולי בכל זאת כל הנ"ל דווקא להיפך].
12.
רמב"ם הלכות סוטה פרק א הלכה טז:
בא עד אחד כשר ואמר נטמאת הרי זו אינה שותה כמו שבארנו, בא אחר והכחישו ואמר לא נטמאת אין שומעין לו, שעד אחד בטומאת שוטה כשנים ואין דבריו של אחרון דוחין דברי הראשון שהוא כשנים.
13.
כסף משנה הלכות סוטה פרק א הלכה טז:
ופסק כרבי חייא משום דגדול היה מעולא
13.1
אבל הרי היה גם רבי יצחק, ואולי יש לפסוק לפי הרבים - עולא ורבי יצחק - נגד יחיד - רבי חייא.
13.2
ובכלל, קצת קשה, אם מדובר ברבי חייא תלמיד-חבר של "רבי" [ודודו של "רב"] הרי מעמדו הוא של "תנא", וכיצד הוא מגיב על דברי עולא תלמידו של רבי יוחנן, אלא, כנראה מדובר באמורא רבי חייא בר אבא. אולם אז קשה על ה"כסף משנה" מניין לו שהיה גדול מעולא. ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קכה בשם ה"חזון איש".
"... וכתב ה"כסף משנה" שהרמב"ם פסק כרבי חייא משום שהיה גדול מעולא ועוד שעדיפים דברי רבי חייא כיון שמעמיד הגירסא של המשנה ולא משבש לה.
ובחזון איש אהע"ז סי' כט סק"י תמה שאם כוונת ה"כסף משנה" שרבי חייא הוא רבי חייא התנא קשה לומר שיחלוק עולא על רבי חייא שהוא תנא ותלמיד רבינו הקדוש ובקי בגירסת המשנה
ואם הוא רבי חייא האמורא צ"ע מנין ל"כסף משנה" שהוא גדול מעולא ורבי יצחק וראוי להכריע את עולא ואת רבי יצחק יחד ^ ^
...
14.
ה"כסף משנה" מוסיף נימוק:
ועוד דדידיה עדיפא דמוקים גירסא דמתניתין ולא משבש לה:
מוכח מדבריו שעולא תיקן ממש את גירסת המשנה ולא שהיתה לפניו נוסחה אחרת.
לפי זה אולי נאמר בכל מקרה אחר בש"ס כשאמורא קובע "תני" שיש בו שינוי גירסא הרי תהיה לזה משמעות "פחותה" מבחינת הכרעת ההלכה.
14.1
משמע מדבריו שתיקון גירסא בדרך כלל הוא מסברא של האמורא, ולכן מובן שעדיף להשאיר את הגירסא הקיימת וליישבה על ידי פרשנות.
14.2
ואולי בעצם עניין זה שנוי במחלוקת בין שני ההסברים של ה"כסף משנה".
