טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

אפילו שמע מעוף הפורח – אפרור אפריקאי

"מתניתין. מי שקינא לאשתו ונסתרה, אפילו שמע מעוף הפורח יוציא ויתן כתובה, דברי רבי אליעזר; רבי יהושע אומר: עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת לא היתה שותה; ולא עוד, אלא אפילו עבד אפילו שפחה הרי אלו נאמנין אף לפוסלה מכתובתה" (סוטה, לא ע"א).

פירוש: משנה מִי שֶׁקִּינֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתְּרָה, אֲפִילּוּ שָׁמַע מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ, כלומר, מכל מקור שהוא, שנסתרה יוֹצִיא (יגרש אותה), וְיִתֵּן כְּתוּבָּה, אלו דִּבְרֵי ר' אֱלִיעֶזֶר. ר' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אין מגרש אותה עַד שֶׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ ויספרו עליה מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה (נשים היושבות וטוות לאור הירח) ובדרך אגב מדברות ברכילות של העיר. אם אָמַר עֵד אֶחָד "אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת" לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה אלא מגרשה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילּוּ עֶבֶד אֲפִילּוּ שִׁפְחָה שאינם נאמנים לעדות הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין לענין עדות טומאה אַף לְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ שנחשבת כזונה ומאבדת כתובתה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: אפרור אפריקאי           שם באנגלית: African grey parrot           שם מדעי: Psittacus erithacus

שמות בשפות אחרות: ג'אקו


הנושא המרכזי: מהו "עוף הפורח"?


לביטוי "אפילו שמע מעוף הפורח" ניתנו פירושים שונים ואולי רק אחד מהם מתייחס לעוף או קבוצת עופות ספציפית. עלי להקדים שהבחירה באפרור האפריקני כמועמד להיקרא "עוף הפורח" היא במידת מה שרירותית ולמעשה ניתן היה לבחור בכל מיני התוכים, בעלי כושר חיקוי, שהיו מוכרים בעת העתיקה ובימי הביניים.

רש"י, המאירי בפירושו הראשון ורע"ב מפרשים שעוף פורח מסמל עדות חסרת משקל משמעותי, שניתנה על ידי עדים שעדותם אינה מתקבלת בבית דין, כמו עבד ושפחה. בלשון רש"י: "... סתירה לא בעיא עדות ואפילו עבד ואפילו שפחה נאמנין דהיינו נמי כעוף הפורח וכו'". תוס' הרא"ש מעורר שני קשיים על הסבר זה ואנו נפנה לשאלתו השנייה הקשורה למדורנו: אם אכן כוונת המשנה בביטוי "עוף הפורח" לעד אחד, מדוע לא שנתה זאת המשנה במפורש. מסיבה זאת כמה מהראשונים העדיפו לפרש את הביטוי "עוף הפורח" כפשוטו תוך הדגשת תפקיד קולו של העוף בהעברת המידע על הסתירה.

תוס' הרא"ש מביא את פירוש הרשב"ם: "... הילכך נראה כפירוש רשב"ם שמע מעוף הפורח היינו קול, כמה דאת אמר כי עוף השמים יוליך את הקול". על פי פירושו אין מדובר בשמיעה מ"עוף" ממש אלא שמיעת קול כל שהוא וה"עוף" משמש לדעתו כסמל. המאירי מפרש: "... ויש מפרשים אפילו לא שמע אלא שהוא מאמין מצד אי זו אמתלא והוא ענין שמע מעוף פורח כלומר שסמכה דעתו בכך מצד שכך הבין לפי דעתו דרך נחש מצפצוף העופות ולהשקותה בכך אי אפשר אלא יוציא ויתן כתובה". ה"עוף" הוא רק דוגמה לקול שהבעל שמע ופירש באופן סובייקטיבי. ה"עוף" נבחר לייצג בעל חיים משמיע קולות בגלל מנהגן של הציפורים להשמיע קולות אך באותה מידה גם אם ישמע הבעל קול אחר מכל סוג שהוא ויפרש אותו "לפי דעתו" ההלכה תהיה זהה. יתר על כן, כך יהיה הדין גם אם הבעל יפרש רמזים אחרים כמו למשל אופן תנועתו של עוף (הרמב"ם בפיהמ"ש על פי גרסת המאירי). ב"לחם שמים" אנו מוצאים רמז אחר שבו השתמש הבעל המסביר מדוע נקטה המשנה "פריחת העוף" ולא צפצוף העוף: "מעוף הפורח שדרך פריחתו חותך האויר, ונשמע הקול מלמעלה. כמ"ש על חכמת הטייר(1). אבל אין לפרש ששמע מעוף המצפצף עצמו. דההיא צפצוף מקרי. למאי נסיב פורח".

אפשרות נוספת למקור המידע של הבעל היא לא רק "חלומות בהקיץ" (פרשנות סובייקטיבית של הבעל ל"רמזים" שקיבל מקולות או התנהגויות שראה) אלא אפילו חלומות תוך כדי שינה. השימוש בביטוי "מעוף הפורח" רומז על חלום הקשור לזנות אשה כפי שאנו מוצאים בגמרא בברכות (נו ע"ב): "אמר ליה (צדוקי אחד לרבי ישמעאל) חזאי עורבי דהדרי לפורייה. אמר ליה: אשתך זנתה מאנשים הרבה"(2)(על פי ילקוט המאירי).

הבנה שונה בדברי הרמב"ם מופיעה באחרונים ועל פיה אין מדובר בפרשנות סובייקטיבית לקולות ציפורים אלא לקולות מוגדרים המעידים במידת מה על סתירת האשה. בפיהמ"ש לרמב"ם (שם) נאמר: "... רבי אליעזר אומר שאפילו הרגיש מצפצוף העוף שהיא נבעלה וכו'". מדבריו לא ברור מהי אותה "הרגשה" המשתמעת "מצפצוף העוף" אך נוכל להבין אותם בעזרת האחרונים. תוספות יום טוב פירש: "אפילו שמע מעוף הפורח - לשון הרמב"ם אפילו שיש לו ראיה מצפצוף העוף". כוונתו מוסברת על ידי רבי משה זכות ("קול הרמ"ז"): "תי"ט ד"ה אפילו שיש לו ראיה וכו'. נראה שרצה לומר עוף הנקרא פאפ"א גאי"ו או מין עורבים שמצפצפים בדיבור כעין בני אדם". הרש"ש מייחס את פירוש זה לרמב"ם: "וכוונת הרמב"ם נראה שהוא על מין עוף הנקרא 'פאפאגי ודומיו, שמלמדים אותו לדבר קצת ופעמים שמגלה דברים שראם ע"י דיבורו, כמו שספרו עליו הטבעיים" (3).. בדומה לו כתב גם בעל "תפארת ישראל" (שם): "אפילו שמע מעוף הפורח ששמע [פאפאגייא] שאומר שנסתרה ודרך העוף ההוא לחזור ולדבר מה ששמע מאדם מדבר, ואף זה ודאי כך שמע גם הוא מאדם, ולרמב"ם ר"ל ששמע שנטמאה". Papageien הוא שמו של התוכי בגרמנית. השם תוכי במשמעות של Parrot איננו מוזכר במקורות אלא רק במשמעות טווס(4).

על מנת לקבוע האם אכן קיימת אפשרות שכוונת המשנה בביטוי "עוף הפורח" לתוכי עלינו לברר האם בתקופה זו היו באזורנו תוכים בעלי יכולת חיקוי. התשובה לשאלה זו היא חיובית ולמשל המין אפרור אפריקני ידוע באזורנו כחיית מחמד מזה אלפי שנים (מקור). תוכי זה מופיע במפרשים תחת השם גאצ"ה והוא נחשב לתוכי בעל כושר החיקוי הטוב ביותר. כינויו של האפרור האפריקני הוא ג'אקו שמקורו אולי בשם yaco בספרדית (5) באיטלקית שמו דומה לשם המופיע במפרשים Pappagallo ביחס לתוכי.

האפרור יכול ללמוד עד לכשבע מאות מילים ולמעשה הוא נחשב לאחת החיות החכמות ובעלות האינטליגנציה הגבוהה ביותר. בחודשי חייו הראשונים יש צורך ללמד את התוכי לדבר אך במשך הזמן הוא לומד בכוחות עצמו. לעיתים הוא עשוי לחקות משפטים אשר חוזרים ונשנים בבית, או שיחות אשר דוברו והגיעו לאוזנו. על פי הסבר זה בדברי רבי אליעזר לא די בתחושותיו הסובייקטיביות של הבעל על מנת להוציא את האשה אלא יש צורך בראיה אובייקטיבית כדבור התוכי גם אם היא חסרת מעמד של עדות ממשית. 
 

אפרור אפריקני       צילם: L.Miguel Bugallo Sánchez

(1) הכוונה, כנראה, לעפיפונים. טייארה בערבית הוא עפיפון.
(2) פירוש: אמר ליה [לו]: חזאי עורבי דהדרי לפורייה [ראיתי עורבים שמסתובבים מסביב למיטתי]. אמר ליה [לו]: אשתך זנתה מאנשים הרבה.
(3) הרב י. בן ארזה ב"יוסף דעת" תולה את ההבדל בין פירוש המאירי והרש"ש בדברי הרמב"ם בפיהמ"ש להבדלי גרסאות ביניהם. לפני המאירי עמדה הגרסה "עופפות העופות" ואילו גרסת הרש"ש הייתה "צפצוף העופות".
(4) השם תוכי המוזכר ביבוא של חירם מתרשיש: "... אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים" (מלכים א', י כ"ב) מתייחס כנראה לטווס משום שהשם תוכי שניתן ל – Parrot הוא שם מחודש. ראו במאמר "אייתו לקמיה רישא דטיוסא בחלבא".  
(5) האות c בלטינית נהגית כאות ק או כאות צ העבריות. משום כך, למשל, המלה circus נהגית בעברית קרקס, והמלה cicero נהגית קיקרו וגם ציצרו.

רשימת מקורות:

מסכת סוטה, מהדורת "שוטנשטיין, דף לא ע"א הערה 2.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.