אלף בית רש"י - דיוק וחידוש ברש"י

מסכת סוטה דף לט

עמוד א

רש"י ד"ה בלא ברכה. ברכה דמפרש ואזיל מאי מברך:
אריכות הלשון ברש"י שחזר לומר "ברכה" "מאי מברך" די לו לרש"י לכתוב - ד"ה בלא ברכה. דמפרש ואזיל: וגם זה עצמו לכאורה הסבר מיותר כי זה בא מיד בתכ"ד בדברי הגמרא,
ונראה דכוונת רש"י ליישב התמיהה העולה מן הדברים דמה משבח עצמו הרי כהן הוא (וזו גם לכאורה הסיבה שרש"י כתב זה בדיבור הקודם שכהן היה והלא פשוט הוא ובכך מתמיהה יותר) ומצוה עליו לברך וחייב גם בברכה לפני ברכת כהנים, וכן הקשה בריטב"א במסכת מגילה דף כז ע"ב, אלא שהכוונה לברכה הנוספת היהי רצון שאומר לאחר ברכת כהנים ולזה כיוון רש"י לברכה השניה דמפרש ואזיל מאי מברך, שפירושו מפרש והולך מה היא הברכה, ולא דווקא מיד, וכעין זה שר"א בן שמוע כיוון בדבריו ליה"ר שלאחר הברכה, כתב במאירי שם ליישב קושיית הריטב"א.
 

עמוד ב

רש"י ד"ה מה שהבטחתנו. שתסכים על ידינו כדכתיב ואני אברכם (במדבר ו) :
מלשון רש"י "שתסכים" וכו' שההסבר לנאמר בתורה בברכת כהנים ואני אברכם הוא כפי שממשיכה הגמרא את נוסח הבקשה - מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו' שעולה על עם ישראל, ולא ואני אברכם - את הכהנים.
דברי רש"י הם ע"פ הגמרא בחולין דף מ"ט ע"א ... וסימניך ישמעאל כהנא מסייע כהני מאי היא דתניא {במדבר ו-כג} כה תברכו את בני ישראל רבי ישמעאל אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים לכהנים עצמן לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקדוש ברוך הוא מברך לכהנים רבי עקיבא אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים מפי גבורה לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקדוש ברוך הוא מסכים על ידם וכו' ,
ואולי יש לאוסיף שרש"י הוצרך להסביר זאת מפני שאף שדברי הגמרא נאמרים בהמשך לאמירת רב אלעזר בן שמוע על עצמו שכהן היה והרי כהן מסייע כהנים (וזה עוד סיבה שרש"י בעמוד א' ציין זאת אף שפשוט) וכפי שהוסבר שעיקר כוונתו במה שאמר מעולם לא נשאתי כפי וכו' בתשובה לשאילת תלמידיו במה הארכת ימים, הייתה על הברכה שלאחר ברכת כהנים ולפי זה היו יכולין לומר שואני אברכם היא ההבטחה שמתקיימת כלפי הכהנים שהקב"ה מברכם וע"כ האריך ימים.