הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"סתם משנה רבי מאיר"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
גיטין ד ע"א
אלא לעולם רבי אלעזר היא,
וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה - היכא דליכא עדים כלל,
היכא דאיכא עדים בעי,
דאמר רבי אבא: מודה רבי אלעזר, במזוייף מתוכו שהוא פסול.
רב אשי אמר: הא מני? ר' יהודה היא,
דתנן: ר' יהודה פוסל, עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש.
ומעיקרא מאי טעמא לא מוקמינן לה כר' יהודה?
מהדרינן אר"מ, דסתם מתני' ר"מ,
מהדרינן אר' אלעזר, דקי"ל הילכתא כוותיה בגיטין.
מבנה הסוגיה:
1.
אלא לעולם רבי אלעזר היא,
וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה - היכא דליכא עדים כלל,
היכא דאיכא עדים בעי,
דאמר רבי אבא: מודה רבי אלעזר, במזוייף מתוכו שהוא פסול.
הגמרא [אחרי דיון בדף הקודם] מעמידה את משנתנו כרבי אלעזר [ולא כרבי מאיר], שאין צורך בחתימת עדים בגט, ודברי משנתנו, שהשליח צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" אמורים רק במקרה שעדים חתמו על הגט.
2.
רב אשי אמר: הא מני? ר' יהודה היא,
דתנן: ר' יהודה פוסל, עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש.
רב אשי מעמיד את משנתנו כדעת רבי יהודה במשנה בדף פו.
2.1
הערה: גם שיטת רבי מאיר וגם שיטת רבי אלעזר וגם שיטת רבי יהודה מוסקות בסוגייתנו מהמשנה שבה עוסקים בעיקרון שלומדים מהפסוקים שגט שנכתב/נחתם על גבי דף לא תלוש ואחר כך נתלש - פסול.
2.2
מקשה הגמרא:
ומעיקרא מאי טעמא לא מוקמינן לה כר' יהודה?
הרי ברור ששיטת רבי יהודה מתאימה למשנתנו, ומדוע הגמרא בכל הסוגיה הקודמת חיפשה אפשרות להתאים את משנתנו לשיטת רבי מאיר או לשיטת רבי אלעזר.
2.3
קצת קשה:
הביטוי "ומעיקרא מאי טעמא לא מוקמינן..." - מופע יחידאי בש"ס.
2.4
אמנם יש עוד 2 מופעים בש"ס שבהם מובא הביטוי "ורב... מאי טעמא לא מוקים לה כרבי...". אבל אין זה דומה לסוגייתנו. בסוגייתנו קושיית הגמרא היא, מדוע מתאמצת הגמרא להתאים את משנתנו לתנא מסויים כאשר הגמרא ידעה שניתן להתאים את משנתנו לשיטת רבי יהודה [מכיוון שכל שלושת הדעות - רבי מאיר; רבי אלעזר; רבי יהודה - קשורות לאותו עניין ולאותה משנה]!
2.5
לכן נראה לומר - כפי שהוסבר כבר בדף הקודם - סוגייתנו נערכה באופן מלא על ידי "עורך הגמרא", והוא משתף את הלומדים בשיקוליו!
3.
עונה הגמרא:
מהדרינן אר"מ, דסתם מתני' ר"מ,
יש עדיפות להתאים את משנתנו - שהיא "סתם משנה" - לדעת רבי מאיר [אם ידועה שיטתו העקרונית ממשנה אחרת - כהסברנו לעיל] מפני שהכלל הוא "סתם משנה - רבי מאיר".
ברור מדברי הגמרא שהרישא של משנתנו - "תנא קמא" - מוגדרת כ"סתם משנה".
3.1
הביטוי "סתם מתניתין רבי מאיר" - 3 מופעים בש"ס בלבד!
ואילו הביטוי "סתם משנה רבי מאיר" - 0 מופעים בש"ס!!!
3.2
אבל בסופו של דבר הגמרא הוכיחה שמשנתנו לא מתאימה לדעת רבי מאיר.
3.3
על כל פנים נראה, שמסוגייתנו משמע שכל "סתם משנה" - ואף "תנא קמא" - היא רבי מאיר אם אין הוכחה אחרת!
4.
וממשיכה הגמרא בתירוץ:
מהדרינן אר' אלעזר, דקי"ל הילכתא כוותיה בגיטין.
הגמרא בדף הקודם ניסתה להעמיד את משנתנו כרבי אלעזר מכיוון שהכלל הוא "הלכתא כרבי אלעזר בגיטין".
4.1
המקור הוא:
מסכת גיטין דף פו עמוד ב
"ר' אלעזר אומר: אף על פי וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כר' אלעזר בגיטין. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר: אף בשטרות..."
מדוע? באופן גורף? אע"פ שהיה שמותי!!!
4.2
מוכח מכאן שסוגיתנו נערכה אחרי קביעת "רב" בדף פו שהלכה כרבי אלעזר בגיטין!
5.
אבל רב אשי מעמיד את משנתנו כרבי יהודה!
5.1
וקשה, הרי רב אשי היה "עורך הגמרא" ומדוע הוא באמת לא העמיד את משנתנו כרבי מאיר או כרבי אלעזר - כאמור לעיל בסעיפים 3-4.2
5.2
אמנם, אי אפשר היה להעמיד את משנתנו כרבי מאיר כפי שהגמרא דחתה זאת בסוגיה הקודמת, אבל אפשר להעמיד את משנתנו כרבי אליעזר שהלכה כמותו - כפי שהוסבר בקטע לעיל - "אלא לעולם רבי אליעזר היא"! ומדוע רב אשי - "עורך הגמרא" - "מחפש" דווקא את רבי יהודה!
6.
בפרשנים מובא שרב אשי לא חולק על ההסבר לעיל, שהגמרא מתאימה את משנתנו לדעת רבי אלעזר, אלא הוא אומר שניתן היה להסביר את משנתנו גם כרבי יהודה!
7.
ונראה לי ליישב את כוונת רב אשי:
מבחינת העמדת המשנה אמנם יש להעמידה כרבי יהודה מפני שכך היא יותר מתאימה - גם ללא שיבוץ של תוספת אוקימתא [מקרה] במשנה.
ויתכן שרב אשי "מגלה" לנו, שכך התכוון "רבי" בעריכת המשנה ["חידוש"] !
אבל מבחינת ההלכה באמת יש להעמיד את המשנה באופן שתתאים לשיטת רבי אליעזר - כי "רב" קבע ככלל, שהלכה כרבי אלעזר בגיטין - ולכן יש להעמידה במקרה מסויים - אוקימתא - של "היכא דאיכא עדים בעי" - כמובא לעיל בתחילת הקטע שמצוטט מסוגייתנו.
