אלף בית רש"י
דיוק וחידוש ברש"י
גיטין דף ט
עמוד א
רש"י ד"ה שקילס ר' יוסי. כדמפרש ואזיל: שפתים ישק. ראוי הוא לנשק:
בתוספות פירשו בדרך אחרת וזה לשונם בד"ה שפתים ישק משיב דברים נכוחים. כשאדם אומר דברים נכוחים אותם שסביבותיו משיקין שפתותיהם זו לזו ששותקין ואין יודעים מה להשיב:
ונראה שרש"י ממעט בערך הקילוס שרק ראוי הוא לנשק, ולא כתוספות שהקילוס הוא גדול יותר שאין מה להשיב על דבריו, ורש"י הוכרח לפרש כך אף שגם במשלי פרק כד פסוק יט פירש כעין זה וז"ל בד"ה שפתים ישק. ראוים כל שפתים לנשקו: אלא שגם לשון זה מפליגה יותר בשבחו ראוים כל וכו' וכאן מיעט קצת רש"י בקילוסו,
וכן מה שאומר רש"י בד"ה שקילס – כדמפרש ואזיל, למה הוצרך רש"י לפירוש פשט הגמרא לכתוב שמהות הקילוס תתפרש בהמשך,
אלא נראה שאכן יש משמעות למהות הקילוס כי אם הקילוס היה בלשון מופלגת יותר וכדברי תוספות שאין להשיב על דבריו הרי שלכאורה היינו צריכים לקבוע הלכה כרבי שמעון.
עמוד ב
רש"י ד"ה שחותמיהן. חותמין שבתוכו:
נראה שכוונת רש"י לומר שחותמיהן עולה על השטרות, והכוונה לחתימות בתוך השטרות האלו, ואין הכוונה לחותמים של הערכאות בכללות שמקפידים שרק גוים יחתמו על השטרות כדאיתא בדף י"א ע"ב.
