טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

קבא דמוריקא אית לי גבך יהביה לפלוני – קורטם הצבעים

אמר ליה רב לרב אחא ברדלא: קבא דמוריקא אית לי גבך יהביה לפלוני, באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי. מכלל דאי בעי הדר ביה מצי הדר ביה? הכי קאמר: דברים הללו לא ניתנו לחזרה" (גיטין, יד ע"א).

פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו] רַב לְרַב אַחָא בַּרְדְּלָא: קַבָּא דְּמוֹרִיקָא אִית לִי גַּבָּךְ [קב של כרכום יש לי אצלך] שאתה חייב לי, יְהָבֵיהּ [תן אותו] לִפְלוֹנִי זה, שיקנהו בקנין מעמד שלושתם. והוסיף רב: בְּאַפֵּיהּ קָאָמִינָא [בפניו אני אומר] לְךָ שלֹא הָדַרְנָא [אחזור] בִּי מקנין זה. ושואלים: מִכְּלָל הדברים אתה למד דְּאִי בָּעֵי הָדַר בֵּיה, מָצֵי הָדַר בֵּיהּ [שאם היה רוצה לחזור בו, היה יכול לחזור בו] ונמצא שאין מעמד שלושתם קונה קנין גמור? ומשיבים: הָכִי קָאָמַר [כך אמר]: בפניו אני אומר לך דבר זה, שכן דְּבָרִים הַלָּלוּ הנעשים במעמד שלושתם לֹא נִיתְּנוּ לַחֲזָרָה, שיש בכך נתינה שאין הנותן יכול לחזור בו ממנה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: קורטם הצבעים    שם באנגלית:   Safflower   שם מדעי:  .Carthamus tinctorius L

שם נרדף במקורות:  מוריקא, חריע, דרדרא (?)     שמות בשפות אחרות: ערבית – עוצפור,  קורטום

שם עברי: כרכום הגינה         שם באנגלית: Saffron        שם מדעי: sativus Crocus


שמות נרדפים במקורות: מוריקא


נושא מרכזי: מהו "קבא דמוריקא"? 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הקורטם וכרכום הגינה הקש/י כאן.

לפני שנפרש את הביטוי "קבא דמוריקא" נפתח בניסיון להגדיר "מוריקא" כשלעצמה בסוגייתנו. שם זה מופיע בספרות חז"ל כ – 10 פעמים ומדברי המפרשים משתמע שהוא מתייחס לשני מינים שונים. לעיתים הוא מזוהה על ידם ככרכום הגינה ולעיתים כקורטם הצבעים (חריע). שני הצמחים משמשים כתבלין שצבעו צהוב עד כתום. על פי הסברה שמדובר בכרכום הגינה הרי שהצבע הצהוב (או הכתום) מתייחס לצלקות המשמשות להכנת תבלין הכרכום (זעפרן). לעומת זאת בקורטם הצבעים הצבע הצהוב הוא צבע עלי הכותרת (צהוב או כתום) מהם מכינים את התבלין הנקרא אוספור. החוקר ע. לעף זיהה את הכרכום במקרא ובספרות התנאים כתבלין שהופק מהצמח כורכומה ארוכה (Curcuma longa) ממשפחת הזנגביליים. תבלין זה נקרא כֻּרְכּום ורבים מבלבלים בינו לבין התבלין היקר כרכום (זעפרן). הוא מיוצר על ידי טחינת קנה השורש של הכורכומה ומשמש כתחליף לכרכום.

קיימת אפשרות שהמוריקא כלל איננו שם של צמח ספציפי אלא תואר שם של צמחי תבלין בצבע צהוב. על פי הצעה זו מקור השם מוריקא הוא בצבע הירוק משום שבספרות חז"ל הצבע הירוק כולל גם את גווני הצהוב (ראו בהרחבה במאמר "האי ריאה דדמיא ככשותא, וכמוריקא" (חולין, מז ע"ב)).

הדמיון בצבע ובשימוש הנעשה במינים אלו מקשה על ההבחנה ביניהם אך ייתכן ובסוגיות מהן משתמע שמדובר בגידול יקר במיוחד הכוונה דווקא לכרכום הגינה (ראו במאמר "אמר ליה: אנא כורכמא רישקא רבאי" (בבא מציעא, קט ע"א)). הדמיון הרב בין המינים הוא הבסיס לשמו העממי של קורטם הצבעים - "כרכום לעניים".

ייתכן אם כן שבקשתו של רב מרב אחא ברדלא, המתייחסת לקב של "מוריקא", עוסקת בקורטם הצבעים שהרי הוא נחשב על פי תירוץ הגמרא ל"מתנה מועטת": "... אי מההיא, הוה אמינא הני מילי מתנה מרובה, אבל מתנה מועטת לא ליבעי בפניו, קמ"ל". מפרש רש"י: "קמ"ל - להכי איצטריך למימר באפיה קאמינא לך לאשמועינן דקבא דמוריקא דמתנה מועטת היא בעיא נמי באפיה".

במסכת גיטין (מז ע"א) מובא ספור על ריש לקיש שממנו משתמע ש"מוריקא" היא כנראה קורטם הצבעים או אולי כורכומה ארוכה: "נפק ואתא, יתיב קאכיל ושתי, אמרה ליה ברתיה: לא בעית מידי למזגא עליה? אמר לה: בתי, כריסי כרי. כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא, קרא אנפשיה: ועזבו לאחרים חילם"(1). המפרשים הבינו שקב המוריקא מציין רכוש מועט ביותר שאפילו על השארתו הצטער ריש לקיש.

אין ספק שבסוגיות אלו "מוריקא" איננה תבלין הכרכום שהרי הוא נחשב ליקר שבתבלינים (בימינו מחירו של גרם זעפרן (צלקות כרכום הגינה) הוא כ – 10 דולר אמריקאי. מחירו הגבוה של תבלין זה נובע מהקושי הרב בהפקתו, מאחר שכל פרח ממנו מופק התבלין פורח פעם אחת בשנה בלבד, בכל פרח ישנן שלוש צלקות והן נקטפות אך ורק באופן ידני. איסוף הצלקות צריך להתבצע במהירות עם עלות השחר משום שהפרחים קמלים במהירות עם חלוף היום. בנוסף לכך הפריחה של האוכלוסיה מוגבלת לתקופה של שבוע עד שבועיים. שתי עובדות אלו מחייבות גיוס כח עבודה רב ומיומן על מנת לרכז מאמץ במשך תקופה קצרה. מ – 150 פרחים ניתן להפיק גרם של צלקות יבשות. כדי לייצר 12 גרם זעפרן יבש יש צורך בק"ג אחד של פרחים. להפקת חצי ק"ג של התבלין היקר נדרשים כ-35,000 עד 100,000 פרחים.

לאור כך שהכרכום יקר מאד ו"קבא דכרכום" עשוי להיות יקר מאד לא ברור מדוע רש"י (גיטין, מז ע"א) פירש ש"מוריקא" היא כרכום. ייתכן וכוונתו הייתה לכורכומה שערכה היה מועט. במדור "הלשון" ב"תלמוד המבואר" נאמר: "זו היא המלה הארמית המשמשת כתרגום של "כרכום" במקרא. בדומה לה גם בערבית مريق (מריק)". באתר האטימולוגי Wiktionary נאמר שמקור השם הערבי הוא ב"מוריקא" בארמית המתייחסת לצבע הירוק או הצהוב של הצמח. שורשם הוא בשם הפרוטו-שמי يَرَقَان waraq)) שמשמעותו ירוק. בניתוח אטימולוגי זה מזוהה ה"מוריקא" כצמח קורטם הצבעים (safflower).

לאחר שביררנו את משמעות השם "מוריקא" בהקשר הנוכחי נעבור לברור משמעות הביטוי השלם "קבא דמוריקא". המילה "קבא" מופיעה פעמים רבות בתלמוד ומשמעותה מידת נפח של קב. להלן מעט דוגמאות: "רבי יוחנן בן ברוקה אומר. תנא: וקרובים דבריהן להיות שוין. מי דמי? דרבי יוחנן ארבע סעודתא לקבא, דרבי שמעון תשע סעודתא לקבא!"(2) (עירובין, פב ע"ב), "ההוא ארבא דחיטי דטבעא בחישתא, שריא רבא לזבוני לנכרים ... הדר אמר רבא: לזבינהו קבא קבא לישראל, כי היכי דכליא קמי פיסחא"(3) (פסחים, מ ע"ב) ועוד דוגמאות רבות נוספות. המשמעות הסבירה של הביטוי הוא שלריש לקיש נותרה כמות קורטם צבעים בנפח של קב שערכה אכן נמוך מאד. פירוש אחר מובא במדור "החיים" ב"תלמוד המבואר".

"נהוג היה במשך דורות לעשות מן הכרכום כעין חלות קטנות, שהיו מעבירים ממקום למקום בדרך מסחר. בחלות כרכום אלה השתמשו אחר כך בעיקר לצורכי תבלין. חלה כזו היתה נקראת "קבא דמוריקא", למרות שהיתה קטנה ביותר, הרבה פחות ממידת הנפח של קב".

"... חלה כזו יש לה ערך מועט בלבד ומחירה זעום".

מקור הפירוש שמובא ב"תלמוד המבואר" לא ידוע לי אך ייתכן והוא מבוסס על דברי המשנה בעוקצין (פ"ג מ"ה): "הקושט והחמס וראשי בשמים התיאה והחלתית והפלפלין וחלות חריע נלקחים בכסף מעשר ואינן מטמאין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבא וכו'". מפרש הרמב"ם: "... וחלות חריע ככרות ה"קרטם" והוא שמוציאין את אמצעיתו ושוחקין אותו ועושין ממנו ככרות ומשתמשין בהן בתבשילין, והירושלמי פירש לנו כי חריע הוא הקרטם וכו'". רע"ב מפרש: "חלת חריע - כרכום יערי. וקורין לו בערבי אלקר"טום". מעניין שהר"ש גרס כאן: "חלות חריע וכרכום" כלומר שלדעתו חריע וכרכום אינם צמחים זהים. ייתכן וכוונת הרמב"ם במשפט "והוא שמוציאין את אמצעיתו" לכך שקוטפים את הפרחים הנמצאים במרכז התפרחת ומשארים את החפים היבשים במקומם.

הטענה ש"קבא דמוריקא" הוא חלת כרכום שנסחרת באופן זה בעייתית מאד. הכרכום רגיש מאד לאור והיגרוסקופי ולכן יש לאטום אותו היטב במהלך השיווק. כיום הוא נמכר במארזים קטנים מאד שמשקלם גרם אחד או גרמים בודדים. מהעת העתיקה נארזים בבקבוקוני מתכת או קריסטל. מסיבה זו עלינו להניח ש"קבא דמוריקא" הוא קב של קורטם הצבעים או אפילו חלת קורטם (חריע).

כרכום הגינה		כרכום חורפי – קרוב משפחה של כרכום הגינה הגדל באיזורים ים תיכוניים בישראל.

קורטם הצבעים - תפרחת		קורטם הצבעים - עלי כותרת יבשים         צילם: ExplicitImplicity

(1) פירוש: נפק ואתא [יצא ובא], ולאחר אותם זמנים יתיב קאכיל ושתי [היה יושב אוכל ושותה] בלא דאגה לפרנסתו. אמרה ליה [לו] ברתיה [בתו]: לא בעית מידי למזגא עליה [אין אתה רוצה דבר לישון עליו]? אמר לה: בתי, כריסי כרי, ודי לי בכך. כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא [כאשר נפטר השאיר בירושתו קב של כרכום], ואף על פי כן קרא אנפשיה [על עצמו]: "ועזבו לאחרים חילם" (תהלים מט, יא), שהצטער שלא השתמש בעצמו בכל רכושו.
(2) פירוש: במשנה שנינו כי ר' יוחנן בן ברוקא קבע שיעור אחד למזון שתי סעודות, ור' שמעון קבע שיעור אחר. תנא [שנינו בתוספתא]: וקרובים דבריהן להיות שוין. על כך תוהים: מי דמי [האם הדבר דומה]?! הלוא לשיטת ר' יוחנן יש ארבע סעודתא לקבא [סעודות הן לקב] שבארבע סאין יש עשרים וארבעה קבים. ואם ארבע סאין נקנות בסלע, ומזון שתי סעודות נקנה בפונדיון, שהוא אחד מארבעים ושמונה בסלע, הרי ששיעור שתי סעודות הוא מחצית הקב, רבע הקב לכל סעודה. ולשיטת ר' שמעון — תשע סעודתא לקבא [סעודות לקב] אם כן רחוקים דבריהם ביותר!
(3) פירוש: מסופר: ההוא ארבא דחיטי דטבעא [ספינה אחת של חיטים שטבעה] לפני פסח בנהר חישתא, שריא [התיר] רבא לזבוני [למוכרה] לגוים בפסח ... הדר [חזר] ואמר רבא: לזבינהו [שימכרו] את החיטים הללו קבא קבא [קב קב], כלומר כמויות קטנות לישראל ולא כמות גדולה לאדם אחד, כי היכי דכליא [כדי שיכלו] החיטים הללו קמי פיסחא [לפני הפסח] ולא יבואו להיכשל באכילתן בפסח.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.