הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מחלוקת סוגיות או שסוגיה אחת נערכה אחרי הסוגיה האחרת

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין יז ע"א
 

אחד אומר בפני נכתב, ושנים אומרים בפנינו נחתם - כשר.
אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עד כתיבה, דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה,
אבל מתחת ידי עדי חתימה - פסול.
אלמא קסבר: שנים שהביאו גט ממדינת הים, צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם! 

1.
לפי המהלך הנ"ל בגמרא שרבי יוחנן סובר "שנים שהביאו גט ממדינת הים, צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם" משמע שרבי יוחנן סובר שהנימוק לחובת אמירת "בפנינו נכתב..." הוא כדי לוודא שהגט נכתב "לשמה" - כפי שיטת רבה בתחילת המסכת.

2.
אבל לפי רבא - בתחילת המסכת - שתלוי בהימצאות עדי קיום, הרי שלגבי שני עדים [שבזה מדובר בסוגייתנו] צריך להיות שאינם צריכים לומר "בפנינו..." מפני שהם מצויים כאן כדי לקיים את הגט במידה והבעל יבוא לערער עליו.

3.
אלא שקשה, בדף ה אמרה הגמרא:

בפלוגתא דר' יוחנן ור' יהושע בן לוי,
חד אמר: לפי שאין בקיאין לשמה,
וחד אמר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו.

תסתיים, דר"י בן לוי הוא דאמר לפי שאין בקיאין לשמה,

כלומר, רבי יוחנן - שחולק על ריב"ל - סובר כשיטת רבא ששליח [יחיד] שמביא גט ממדינת הים צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" בגלל "שאין עדים מצויין לקיימו" ולא כהסברנו לעיל בסעיף 1, שרבי יוחנן בסוגייתנו סובר כרבה.

4.
כל הנ"ל מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רפ, בשם הרשב"א.

5.
ומיישב הרשב"א יישוב מאד מעניין וייחודי. הסוגיה שם בדף ה נאמרה אחרי סוגייתנו. כי שם הוכח מה סובר רבי יוחנן רק מחמת אירוע שהתרחש עם ריב"ל, ויתכן שאירוע זה התרחש אחרי סוגייתנו!

6.
תרוץ נוסף: לא כל התלמידים, שם בדף ה, הגיעו למסקנה זהה בדעת רבי יוחנן.

6.1
אולי יש בזה הסבר מדוע בדף ה הובאה המחלוקת בין ריב"ל ורבי יוחנן אחרי מחלוקת רבה ורבא שלא כפי סדר הדורות.

7.
וההסבר הסופי של הרשב"א הוא, שבאמת יש לגבי דעת רבי יוחנן מחלוקת סוגיות.

8.
מסקנת הרשב"א:
המסקנה היא כבסוגיה בדף ה, שרבי יוחנן סובר כנימוקו של רבא וכמסקנת סוגייתנו [ולא כמובא בתחילת סוגייתנו - לעיל בהקדמה לסעיף 1].