אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף כב

עמוד ב

רש"י ד"ה ר' אלעזר היא. דאמר חתימת הגט אינה מן התורה ולא סגי למיתביה בלא עדי מסירה דאינהו הוא דעבדי כריתות דעל כרחיך בעינן עדים דילפינן (לקמן דף צ.) ערוה דבר דבר מממון והלכך לא חיישינן לדלמא מזייפא דהא אמרן צריכי למיקרייה ואי הוה ביה תנאה אינהו ידעי ומ''ד עדי מסירה עיקר הבאה לינשא צריכה להביא עדים שנמסר לפניהם אבל לר' מאיר דאמר לא בעינן עדי מסירה איכא למיחש לזיופא דמאן דסמיך אעדי חתימה אשה הבאה לינשא בגט אינה מביאה לפנינו עדים החתומים בו אם יש מכירים בחתימתן ואם יש תנאה וזייפתיה ליכא דידע:

בעמוד א' בתוספות ד"ה מאן חכמים הביאו את דברי רש"י וז"ל פי' בקונטרס דאמר עדי מסירה עיקר והבאה להנשא צריכה להביא עדי מסירה ודוקא הכא על דבר שיכול להזדייף אומר רש''י דצריכה עדי מסירה בשעה שבאת להנשא אבל בגיטין הכתובים בדבר שאינו יכול להזדייף יכולה להנשא ע''י עדי חתימה ואפילו לר' אלעזר כדתנן בפ' בתרא (לקמן פו.) ומייתי ליה בריש מכילתין שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם אבל מה שפי' בקונטרס דלר' מאיר אשה הבאה לינשא בגט הכתוב על דבר שיכול להזדייף אינה צריכה עדי מסירה ועדים החתומים בו אינה מביאה לפנינו אם יש מכירין חתימתן ואי הוה ביה תנאה וזייפתיה ליכא דידע משמע דאי הוי סהדי קמן הוה כשר ואי אפשר לומר כן דלר' מאיר בעינן שיהא מוכח מתוכו כדמשמע בריש כל הגט (לקמן כד:) ובדבר שיכול להזדייף אין מוכיח מתוכו כלום:

ואם נדייק בדברי רש"י נראה שגם רש"י סבר כך שלרבי מאיר בעינן שיהיה מוכח מתוכו ולא יועיל מה שתביא את עדי החתימה כשחתמו על דבר שיכול להזדייף, ודבר זה עולה מהשינוי בלשון רש"י דכלפי מ"ד עדי מסירה עיקר כתב רש"י הבאה לינשא וכו' וזה עולה על האישה שבגיטה שנכתב על דבר שיכול להזדייף עסקינן וכן על כל הגיטין, אבל כלפי רבי מאיר דעדי חתימה עיקר כתב רש"י אשה הבאה לינשא בגט וכו' וזה עולה על כל הנשים המתגרשות שהחתימה עיקר ולא יועיל מה שתביא וכו' כי היות והחתימה יכול להזדייף אינו שווה כלום.