סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הרמב"ם פוסק בניגוד לפסיקה מפורשת בגמרא 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין כו ע"א-ע"ב
 

מתני'. הכותב טופסי גיטין - צריך שיניח מקום האיש, ומקום האשה, ומקום הזמן;
שטרי מלוה - צריך שיניח מקום המלוה, מקום הלוה, מקום המעות, מקום הזמן;
שטרי מקח - צריך שיניח מקום הלוקח, ומקום המוכר, מקום המעות, מקום השדה, ומקום הזמן, מפני התקנה;
ר' יהודה פוסל בכולן;
ר' אלעזר מכשיר בכולן, חוץ מגיטי נשים, שנאמר: +דברים כ"ד+ וכתב לה - לשמה... 

1.

מתני'. הכותב טופסי גיטין - צריך שיניח מקום האיש, ומקום האשה, ומקום הזמן;
שטרי מלוה - צריך שיניח מקום המלוה, מקום הלוה, מקום המעות, מקום הזמן;
שטרי מקח - צריך שיניח מקום הלוקח, ומקום המוכר, מקום המעות, מקום השדה, ומקום הזמן, מפני התקנה;

עד כאן שיטת תנא קמא

2.

שיטת רבי יהודה:

ר' יהודה פוסל בכולן;

משמע שרבי יהודה חולק לגמרי על תנא קמא ופוסל בכל המקרים שבסעיף 1.

3.

שיטת רבי אלעזר:

ר' אלעזר מכשיר בכולן, חוץ מגיטי נשים, שנאמר: +דברים כ"ד+ וכתב לה - לשמה...

4.

שאלת בירור לגבי הנימוק "מפני התקנה" שמובא במשנה אחרי דברי תנא קמא:

מפני התקנה.
מאי תקנה?

5.

הסבר רבי יונתן:

אמר ר' יונתן: מפני תקנת סופר,

"מפני התקנה" הכוונה היא, שהתקנה נועדה להקל על הסופר שיכתוב טופסי גיטין שלא לשמה [לפני שהבעל מצוה על הסופר לכתוב], כדי שיהיו מוכנים בעת הצורך ולא יפסיד פרנסתו.

5.1

ור"א היא, דאמר: עדי מסירה כרתי,

ותנא קמא מתאים לשיטתו הכללית של רבי אלעזר שעדי מסירה כרתי, ויש לכתוב את עיקר הגט לשמה.

5.2

ובדין הוא דאפי' טופס נמי לא לכתוב, ומשום תקנת סופרים שרו רבנן;

ולכן חכמים תקנו והקילו, שניתן לכתוב רק את הטופס שלא לשמה [ולא את התורף - שם רשומים עיקרי הדברים שמוזכרים במשנה וצריכים להיכתב לשמה]

6.

ורבי יונתן מסביר לפי הנ"ל את שיטת רבי יהודה במשנתנו:

ר' יהודה פוסל בכולן, גזר טופס אטו תורף,
גזר שטרות אטו גיטין;

כלומר, חכמים לא תיקנו כלל את התקנה.

7.
ורבי יונתן מסביר לפי הנ"ל את שיטת רבי אלעזר במשנתנו:

ור"א מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים,
טופס אטו תורף גזר,
שטרות אטו גיטין לא גזר.
שנאמר: וכתב לה.
והא כי כתיב לה - אתורף הוא דכתיב!
אלא אימא, משום שנאמר: וכתב לה - לשמה.

הוא מסביר את שיטת רבי אלעזר במשנתנו לפי "מפני התקנה".

8.

קשיא דר' אלעזר אדר' אלעזר!

הגמרא מציגה סתירה: לעיל בסעיף 5.1 תנא קמא מתאים לשיטתו הכללית של רבי אלעזר - עדי מסירה כרתי - ואילו בסעיף 7 שיטת רבי אלעזר עצמו שונה מזו של תנא קמא.

9.

מיישבת הגמרא:

תרי תנאי ואליבא דר"א.

שני תנאים נחלקו מה הדין במקרים שבמשנתנו לפי שיטתו הכללית של רבי אלעזר שעדי מסירה כרתי.

9.1

הסבר: יוצא שהתנא קמא במשנתנו איננו - כמו שהוא בהרבה מקרים - רבי מאיר.
ואמנם, ראה בפרשנים מדוע לא עדיף לומר שהתנא קמא הוא באמת רבי מאיר שחולק על שיטתו הכללית של רבי אלעזר וסובר ש"עדי חתימה כרתי".

10.

הסבר אחר בדברי תנא קמא - וחולק על הסברו של רבי יונתן לעיל בסעיף 5 והלאה.

ר' שבתי אמר חזקיה: משום קטטה, ור"מ היא, דאמר: עדי חתימה כרתי,
ובדין הוא דאפי' תורף נמי לכתוב,
וזמנין דשמעה ליה לסופר דקא כתיב,
וסברה איהו קאמר ליה, והוה לה קטטה בהדיה.

ותנא קמא במשנתנו הוא באמת רבי מאיר.

11.

הסבר אחר בדברי תנא קמא - וחולק על הסברו של רבי יונתן לעיל בסעיף 5, וחולק גם על הסברו של רבי שבתאי בשם חזקיה - לעיל בסעיף 10:

רב חסדא אמר אבימי: משום תקנת עגונות,
אמרי לה ר"מ, ואמרי לה ר"א;

ויש מחלוקת בין חכמים אם לפי רב חסדא התנא קמא הוא רבי מאיר או רבי אלעזר [

11.1

אמרי לה ר"מ, דאמר: עדי חתימה כרתי,
ובדין הוא דאפי' תורף נמי לכתוב,
וזמנין דהוה ליה קטטה בהדה ורתח עלה,
וזריק ליה ניהלה ומעגן ומותיב לה;
אמרי לה ר"א, דאמר: עידי מסירה כרתי,
ובדין הוא דאפי' טופס נמי לא לכתוב,
וזמנין דבעי למיזל למדינת הים ולא אשכח ספרא,
ושביק לה ואזיל ומעגן ומותיב לה.

ואולי לפי ה"אמרי לה רבי אלעזר" גם כאן מדובר כלעיל בסעיף 9 ב"תרי תנאי ואליבא דרבי אלעזר".
ולפי ה"אמרי לה ר"מ" התנא קמא עצמו הוא רבי מאיר - כלעיל בסעיף 10.

11.2

מיהם ה"ואמרי לה"? כנראה שמדובר באמוראים מאוחרים יותר שהסבירו לפי דברי רבי שבתאי בשם חזקיה.

12.

דיון בדין מסויים במשנה:

ומקום הזמן. קפסיק ותני לא שנא מן הנישואין ולא שנא מן האירוסין;
בשלמא מן הנישואין, בין למ"ד משום בת אחותו - איכא, בין למ"ד משום פירי - איכא;
אלא מן האירוסין,
בשלמא למ"ד משום בת אחותו - איכא,
אלא למ"ד משום פירי, ארוסה מי אית לה פירי?
אמר רב עמרם: הא מילתא שמעית מיניה דעולא,
דאמר: משום תקנת ולד, ולא ידענא מאי ניהו,
כיון דשמעיתא להא דתניא: האומר כתבו גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה - אינו גט,
ואמר עולא: מה טעם?
גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה,
ה"נ גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה.

13.

א"ר זירא אמר ר' אבא בר שילא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב:
הלכה כר"א.

כמה חכמים פוסקים בשם "רב" שהלכה במשנתנו היא כרבי אלעזר - הסיפא של משנתנו.

הערה: נראה כאילו מדובר בחכמים מארבע דורות אחרי דורו של רב.

14.

קרי רב עליה דר"א: טובינא דחכימי.

נראה לי שגם את המשפט הזה אמרו החכמים שמובאים בסעיף 13.

15.
הרחבת הדיון בפסיקה כרבי אלעזר במשנתנו:

ואפי' בשאר שטרות נמי?
והאמר רב פפי משמיה דרבא: האי אשרתא דדייני דמיכתבה מקמי דליסהדי סהדי אחתימת ידייהו - פסולה, אלמא מיחזי כשיקרא, ה"נ מיחזי כשיקרא!
וליתא, מדרב נחמן,
דאמר רב נחמן, אומר היה ר"מ: אפילו מצאו באשפה, חתמו ונתנו לה - כשר;
ואפילו רבנן לא פליגי עליה דר"מ - אלא בגיטי נשים, דבעינן כתיבה לשמה,
אבל בשאר שטרות לא,
דא"ר אסי א"ר יוחנן: שטר שלוה בו ופרעו - אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שעבודו,
טעמא דנמחל שעבודו,
אבל משום שיקרא לא חיישינן.

16.

רמב"ם הלכות גירושין פרק ג הלכה ז:

מפני תקנת סופר התירו חכמים לסופר שיכתוב טופסי גיטין ויניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן ומקום הרי את מותרת לכל אדם כדי שיכתבם לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת וכן יחתמו העדים לשמו ולשמה.

17.

כסף משנה הלכות גירושין פרק ג הלכה ז:

[ז] מפני תקנת הסופר וכו'. בקצת ספרי רבינו כתוב סופר שכתב טופסי גיטין והניח מקום האיש והאשה וכו' ה"ז פסול וטעות הוא שנפל באותם ספרים,
והטור כתב לא יכתוב הסופר טופסי גיטין וכו' והרמב"ם מכשיר לגרש בו לכתחלה אם כתבו וגם גירסא זו טעות היא.
ועיקר הנוסחא מפני תקנת סופר התירו חכמים לסופר שיכתוב טופסי גיטין ויניח מקום האיש והאשה וכו'
וכן כתב הר"ן שזה דעת רבינו
וכן מוכיחים דברי רבינו סוף פ' זה שכתב מותר להניח חש"ו לכתוב טופס הגט לכתחלה וכו' אבל העבד והכותי אין כותבין הטופס לכתחלה ואפילו ישראל עומד על גביו שלא התירו לכתוב טופסי גיטין לכתחלה אלא מפני תקנת הסופר וכן נראה מדברי ה"ה

הוא מאשר את הנוסחה שברמב"ם לפנינו.

18.
והוא ממשיך לסכם את משנתנו:

ודין זה משנה פ' כל הגט (דף כ"ו) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן ואמרי' בגמ' שצריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם ודברים אלו הן הנקראים תורף.
ואומר במשנה דה"ה לשטרי מקח והלואה
ור"י פוסל בכולן
ור"א מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה
כלומר וגזרינן טופס אתו תורף

19.

ופסק רב הלכה כר"א

הוא מציין שרב בסוגייתנו פסק כרבי אלעזר.

20.

ואפ"ה פסק רבינו כת"ק

הוא מסביר שהרמב"ם פסק בסוגייתנו כתנא קמא, וזה שלא כמשמע במסקנת הגמרא!

21.

דס"ל דלא קי"ל כפסקיה דרב דדחינן ליה מקמי דר"י אמר שמואל ורב חנא משמיה דעולא
דאוקמוה למתניתין דהכל כשרים לכתוב את הגט ואפילו חש"ו בשייר מקום התורף
כדאיתא בפרק המביא תנין (דף כ"ג) אלמא ס"ל דלא גזרינן טופס אתו תורף:

הוא מסביר שהרמב"ם מסתמך על האמור במסכת גיטין דף כג:

ורב יהודה אמר שמואל: והוא ששייר מקום התורף;
וכן א"ר חגא משמיה דעולא: והוא ששייר מקום התורף, ור"א היא.

ומשמע כתנא קמא במשנתנו שלא גוזרים טופס אתו תורף, ואת הטופס ניתן לכתוב שלא לשמה וכרבי אלעזר. אין הכוונה לדברי רבי אלעזר במשנתנו, אלא לשיטתו הכללית של רבי אלעזר - עדי מסירה כרתי.

21.1

לפי דברי ה"כסף משנה" נראה לי שבסופו של דבר הרמב"ם פוסק כלעיל בסעיף 9, שתנא קמא גם הוא מתאים לפי שיטת רבי אלעזר הכללית.

22.

נראה לי, שה"כסף משנה" לא מדגיש די הצורך שהרמב"ם פוסק כהסברו של רבי יונתן "מפני תקנת סופר" - לעיל בסעיף 5.

23.

כמן כן ניתן להסיק מדבריו שלמרות שרב פסק בסוגייתנו במפורש כרבי אלעזר במשנתנו, בכל זאת הרמב"ם פוסק כמשתמע בסוגיה אחרת שהביאה את דברי "רב חגא משמיה דעולא". כנראה בגלל שעולא הוא בתראי לרב, והכלל הוא ש"הלכה כבתראי".



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר