|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ופריס עליה סרבלא דכרתי – כרישה"רבא ורב נחמן בר יצחק הוו יתבי, הוה חליף ואזיל רב נחמן בר יעקב דיתיב בגוהרקא דדהבא ופריס עליה סרבלא דכרתי, רבא אזל לגביה, רב נחמן בר יצחק לא אזל לגביה, אמר: דלמא מאינשי דבי ריש גלותא נינהו, רבא צריך להו, אנא לא צריכנא להו" (גיטין, לא ע"ב).פירוש: רבא ורב נחמן בר יצחק הוו יתבי [היו יושבים], הוה חליף ואזיל [היה חולף ועובר] רב נחמן בר יעקב דיתיב בגוהרקא דדהבא [שהיה יושב באפיריון של זהב] ופריס עליה סרבלא דכרתי [והיה פרוס עליו מעיל ירוק], רבא אזל לגביה [הלך אליו], רב נחמן בר יצחק לא אזל לגביה [לא הלך אליו], אמר: דלמא מאינשי דבי ריש גלותא נינהו [שמא מאנשי בית ראש הגולה הם אלה] , רבא צריך להו [אותם], אנא לא צריכנא להו [אני איני צריך אותם] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לרשימת המאמרים העוסקים בכרישה/כרתי והקישוריות הקש/י כאן.
מקורות עיקריים:
י. פליקס, "עולם הצומח המקראי" (עמ' 174). לעיון נוסף:
ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 85-87). הרחבה בנושא זיהוי הכרישים.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|