סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב אשי כפוסק; "הכי נמי מסתברא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין לג ע"א


ת"ש: אמר לשנים תנו גט לאשתי - יכול לבטל זה שלא בפני זה, דברי רבי,
רשב"ג אומר: אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה;
והא שנים דכי כולכם דמו, ופליגי.
אמר רב אשי: אי בעדי כתיבה הכי נמי,
הכא במאי עסקינן - בעדי הולכה.
הכי נמי מיסתברא, דקתני סיפא: אמר לזה בפני עצמו ולזה בפני עצמו - יכול לבטל זה שלא בפני זה;
אי אמרת בשלמא בעדי הולכה - שפיר,
אלא אי אמרת בעדי כתיבה, מי מצטרפי?
הא אמר מר: אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד!
דלמא כר' יהושע בן קרחה סבירא ליה

ראה מה שכתבתי על מסכת סנהדרין דף ל ודף לא

1.

רמב"ם הלכות עדות פרק ד הלכה ב:

אבל בדיני ממונות אף על פי שלא ראו אלו א את אלו עדותן מצטרפת, כיצד אמר האחד בפני הלוהו ביום פלוני או בפני הודה לו, ואמר העד השני וכן אני מעיד שהלוהו בפני או הודה ביום אחר, הרי אלו מצטרפין.

2.

כסף משנה הלכות עדות פרק ד הלכה ב:

[ב] אבל בדיני ממונות אף ע"פ שלא ראו אלו את אלו וכו'. סנהדרין פ' זה בורר (סנהדרין דף ל') תניא אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד רבי יהושע בן קרחא אומר אפי' בזה אחר זה
ואמרינן התם דהלכה כרבי יהושע בן קרחא.

הרמב"ם מסתמך על כך שהגמרא פסקה במסכת סנהדרין במפורש כרבי יהושע בן קרחה.

2.1

ונראה לי שלולא פסק הגמרא צריך היה כנראה לפסוק כ"תנא קמא"!

3.

וה"כסף משנה" ממשיך:

וכתב סמ"ג אמנם בפרק השולח משמע דרב אשי סובר כרבנן שמקשה מדבריהם על מחלוקת רבי ורבן שמעון בן גמליאל עד כאן לשונו.

הסמ"ג מוכיח מסוגייתנו במסכת גיטין דף לג, שמשמע ממנה שרב אשי פוסק כחכמים=תנא קמא.

3.1

כיצד משמע כך מדברי רב אשי? מכך שהוא מקשה מדעת תנא קמא שחולק על רבי יהושע בן קרחה על מחלוקת רבי ורשב"ג בסוגייתנו.

4.

ה"כסף משנה" דוחה את הוכחת הסמ"ג:

ואני אומר שרב אשי לא אמר כן אלא בני הישיבה אמרו על דברי רב אשי הכי נמי מסתברא ונדחו דדילמא כריב"ק ס"ל
וא"כ לא משמע מהכא דרב אשי סבר כרבנן

את הביטוי "הכי נמי מסתברא" לא אמר רב אשי עצמו אלא "בני הישיבה". ודבריהם נדחו בסוגייתנו: "דלמא כר' יהושע בן קרחה סבירא ליה".

ועל כן אין להוכיח דבר מרב אשי עצמו.

5.

וה"כסף משנה" מוסיף לדחות את דברי הסמ"ג:

ואפי' אי הוה משמע דסבר כרבנן לא הוה שבקינן פסק מפורש דאתמר הכא דהוא דוכתיה משום דיוקא דדוכתא אחרינא ואין לפקפק בזה:

גם אם נקבל את דברי הסמ"ג לעיל בסעיף 3 שרב אשי פוסק כתנא קמא, בכל זאת, מכיוון שבמסכת סנהדרין נפסק במפורש כרבי יהושע בן קרחה הרי שזה גובר על כך שאולי רב אשי בסוגייתנו פוסק כתנא קמא.

5.

שם במסכת סנהדרין דף ל עמוד ב נפסק כרבי יהושע בן קרחה על ידי אמוראים שונים [בדורות הראשונים], והרי רב אשי עצמו ודאי ידע כל זה, ומדוע הוא - רב אשי בסוגייתנו - פסק אחרת - לפי הסמ"ג?

5.1
ואולי יש לומר שסוגייתנו קדמה לסוגיה במסכת סנהדרין. אבל כנראה שדבר זה לא יתכן.

5.2

אלא יש להסביר זאת באופן כללי: אמנם רב אשי עצמו פוסק בסוגייתנו - לפי הסברו של הסמ"ג - כתנא קמא שם, אבל רב אשי כ"עורך הגמרא" יחד עם בית דינו פסק במסכת סנהדרין כרבי יהושע בן קרחה על פי מבנה הסוגיה שם. [כמו שלפעמים במשניות "רבי" פוסק כסתם משנה אע"פ שהיא סותרת את דעת "רבי" עצמו].

6.

ראה גם ב"מתיבתא", גיטין, על דף לג עמוד ב, בהערה יא.

להרחבה ראה מה שכתבתי על מסכת סנהדרין דף לא:

1. "הלכה"
2. "גברא אגברא קרמית"
3. "אביי ועולא"

בגמרא: [השלמה ל עמוד ב]

אמר רבי חייא בר אבין אמר רב: הלכה כרבי יהושע בן קרחה, בין בקרקעות בין במטלטלין.
עולא אמר: הלכה כרבי יהושע בן קרחה בקרקעות, אבל לא במטלטלין.
אמר ליה אביי: הלכה מכלל דפליגי?
והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: מודים חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעדות קרקע.
ותני רב אידי בר אבין בנזיקין דבי קרנא: מודין חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעדות בכור, ובעדות קרקע, ובעדות חזקה, וכן שבבן ושבבת! –
גברא אגברא קא רמית? מר סבר פליגי, ומר סבר לא פליגי.

הגמרא מביאה מחלוקת בין רב לעולא לגבי השאלה אם הלכה כרבי יהושע בן קרחה רק בקרקעות או גם במטלטלין.

שואלת הגמרא הרי מדברי רב עצמו משמע שלגבי קרקעות אין מחלוקת ביניהם, אם כן למה עולא צריך לקבוע הלכה כרבי יהושע בן קרחה?

עונה הגמרא, שעולא סובר שחכמים כן חולקים על רבי יהושע בן קרחה. הגמרא משתמשת בביטוי "גברא אגברא קרמית" האם אתה מקשה מאמורא אחד על חברו? הרי אמוראים רשאים לחלוק זה על זה.

הערה: לכתחילה כנראה שראוי שאמורא לא יחלוק על אמורא אחר באופן עקיף. אם ברצונו לחלוק הוא רשאי, אבל אם הוא קוב הלכה יש להניח שללא אמריה מפורשת הרי האו לא חולק על חברו ולכן הגמרא הקשתה. בסופו של דבר קבעה הגמרא שבאמת הם חלוקים.

הערה נוספת: הרי רב אידי הביא ראיה מברייתא, אם כן יש כאן ממש קושיה על עולא!
אומרים הפרשנים, כנראה שעולא יאמר שברייתא זו לא מוסמכת.

הגמרא אומרת שאביי אמר לעולא. אביי היה תלמידו של רבה שהיה תלמידו של עולא. ולכן אביי לא דיבר עם עולא, על כן יש גירסא אחרת "אמר אביי" במקום "אמר ליה אביי"

"הלכה כ.." – אם שני תנאים אומרים דבר מסויים ולא ברור אם הם חלוקים ביניהם, ובא אמורא ואומר ש"הלכה כ..." אזי ברור שכוונתו לומר שהם חלוקים ביניהם וההלכה כאחד מהם.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר