רוחות
גיטין לא ע"ב
"(יונה ד, ח) וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית [וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף] - מאי חרישית? אמר רב יהודה: בשעה שמנשבת, עושה תלמים תלמים בים. אמר ליה רבה: אי הכי, היינו דכתיב: וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף?! אלא אמר רבה: בשעה שמנשבת, משתקת כל הרוחות מפניה. והיינו דכתיב: (איוב לז, יז) אֲשֶׁר בְּגָדֶיךָ חַמִּים בְּהַשְׁקִט אֶרֶץ מִדָּרוֹם. אמר רב תחליפא בר רב חסדא אמר רב חסדא: אימתי בגדיך חמים? בשעה שהשקיט ארץ מדרום, שבשעה שמנשבת, משתקת כל הרוחות מפניה.
...הכי אמר רב חנן בר רבא אמר רב: ד' רוחות מנשבות בכל יום, ורוח צפונית מנשבת עם כולן, שאלמלא כן, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת, ורוח דרומית קשה מכולן, ואלמלא בן נץ מעמידה, מחרבת כל העולם כולו מפניה, שנאמר: (איוב לט, כו) הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן".
על דברי הגמרא שרוח קדים - מזרחית עושה תלמים תלמים בים פירש רש"י: "לפי שחזקה היא".
ולכן פירש רש"י בהמשך: "כשמשקיט ארץ מדרום - כשצינת רוח דרומית שוקטת ומי הוא המשקיטה רוח מזרחית משתיקתה שבשעה שמנשבת רוח מזרחית משתקת כל הרוחות".
כלומר שרוח קדים חזקה מרוח דרומית ומשתקת אותה. ונצרך לפרש כך משום שנזכר לפני כן שרוח קדים היא החזקה, ולא הדרומית המוזכרת בפסוק זה.
וקשה, הכיצד רוח מזרחית משתקת את רוח דרומית, והלא אמר רב בהמשך שרוח דרומית היא הקשה מכולן? וכך הם דברי רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן במסכתות תענית דף כ ע"א; וסנהדרין דף קו ע"א: "אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית - עוקרתו והופכתו על פניו".
עוד קשה, הכיצד פירש רש"י שיש צינה ברוח דרומית, הלא כתב בספר מעשי למלך הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה יז: "וידוע שרוח צפון הוא קר ורוח דרום היא חם".
וכן פירשו החזקוני בראשית א, ב: "ורוח ארבע רוחות מנשבות בכל יום. מן הבקר עד חצי היום רוח מזרחי והוא חם ולח משם עד הערב רוח דרומית והוא חם ויבש".
וכן כתב רבינו בחיי דברים ג, כז: "רוח דרום חם ויבש לתוקף חמימות השמש המהלך שם תמיד".
אלא יש לומר שגם רבה פירש כמלבי"ם באיוב לז, יז: "אשר בגדיך חמים... בעת שישקט הארץ על ידי רוח דרום החם, המחמם מאד". ואף שלפני כן עסק רבה ברוח קדים – היינו הך, כי אותה רוח חמה וקשה באה מצד המדבר כמו שדרשו בהמשך הגמרא מהפסוק: (הושע יג, טו) יָבוֹא קָדִים רוּחַ ה' מִמִּדְבָּר עֹלֶה, ואותה רוח מדברית עשויה להגיע הן ממזרח, הן מדרום, והן מדרום מזרח.
לפי זה מבואר המשך הגמרא שהוחם לרב נחמן ואמר: "שדיא נשיב" ופירש הערוך ששדיא היא רוח דרומית. ואין צריך להגהת התוספות הרא"ש ששינה את הגירסה למזרחית, או לתירוץ התפארת יעקב כאן שדחק: "דבאמת היה אז רוח דרומי שולט, ולפי שהוא קשה ומחריב העולם, שולט רוח מזרחי כנגדו להשקיטו מעט, ולפי שהיה לו חמימות גלי' לדרעיה והרגיש ברוח דרומי ואמר שדיא נשיב, ולפי שהוצרך לגלות זרועו מחמת החום קאמר לי' הכי אמר רב וכו' ".
