סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 961
"אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ארבעים סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר"
גיטין נח ע"א
רבי ינאי ברבי ישמעאל אמר שלש קופות של 40 40 סאה, במתניתא תנא 40 קופות של שלש שלש סאין, ולא פליגי הא דרישא הא דדרעא, מפרש"י כך: "קצוצי תפילין" – דפוסי תפילין, חוץ מן הרצועה קרוי קציצה כדאמרינן [במס' סוכה כו:] אוחז ברצועה ואינו אוחז בקציצה. ז"א שקציצה הכוונה לבית של התפילין. נמצא שרבב"ח אמר בשם ר"י שבראשי הרוגי ביתר נמצאו 40 סאה של בתי תפילין, ועל כך חולק רבי ינאי וסובר שהיו שם שלש קופות של 40 40 סאה, ובמתניתא תנא 40 קופות של שלש שלש סאין, ואין מחלוקת ביניהם הא דרישא, הא דדרעא, מסביר רש"י "דדרעא של הזרוע 40 סאה, ודרישא – שהם גדולים ד' בתים בכל קציצה הוו ג' זימני 40 סאה", ז"א הקציצה של ראש גדולה מזו של יד, שהרי ביד יש רק בית אחד, ובשל ראש יש 4 בתים, לכן התפילין של ראש הם פי 3 מהתפילין של יד, ולכן כשרבב"ח אמר בשם רבי יוחנן ש-40 סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר, כוונתו לתפילין של יד, שהיו רק 40 סאה, ואילו בתפילין של ראש נמצאו פי 3, 3 קופות של 40 40 סאה.
האחרונים תמהים על רש"י, ראשית כיצד יסתדרו דבריו עם מה שנא' בדברי רבב"ח שאמר 40 סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר, הרי שר' יוחנן מתייחס לתפילין של ראש, ואילו לפי רש"י כשהגמ' אומרת ולא פליגי הא דדרעא הא דרישא, יוצא שמה שרבי יוחנן אמר היה ביחס לתפילין של יד, על תפילין של יד לא מתאים לומר קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר.
שאלה נוספת כולם יודעים שהבית של תפילין של ראש שאנו משתמשים, למרות שיש בו 4 בתים, בכ"ז הגודל של הקציצה של הבית של ראש הוא בדיוק כמו הגודל של הקציצה של יד. כיצד ימצאו א"כ בשל ראש פי 3 משל יד. יש שרוצים לדחוק ולענות על השאלה השניה שרש"י התייחס לכל בית מהבתים של ראש בנפרד, למרות שהבית של ראש מבחוץ הוא בית אחד, כיון שמתוכו הוא מחולק ל-4 בתים אנו מתייחסים אל כל בית ובית בנפרד, וכל בית ובית נקרא קציצה, ולכן השל ראש הוא פי 3 משל היד, אבל עדיין השאלה הראשונה במקומה עומדת.
הגאון הרש"ש מביא המצאה נפלאה להסבר דברי הגמ' מפי השמועה, וכך ביאור דברי הרש"ש: הנחת התפילין נעשית בצורה הזו. מניחים קודם תפילין של יד ואח"כ תפילין של ראש, וכאשר חולצים את התפילין, חולצים קודם את השל ראש, ואח"כ של יד, נמצא שהתפילין של יד נמצאים יותר זמן על גוף האדם מאשר השל ראש, ולכן כאשר האויבים הרגו בביתר את היהודים בשעה שהיו עטורים בתפילין, הם מצאו בשני שליש יותר יהודים שהיו בתפילין של יד, מאשר בתפילין של יד ושל ראש ביחד, אלו היו בשעת חליצתם, ואלו היו בשעת הנחתם, ורק חלק שהוא שליש, היו עם תפילין של יד ושל ראש ביחד, כך שכאשר רבב"ח בשם ר' יוחנן אמר 40 סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר, התייחס ר' יוחנן לתפילין של ראש, שליש מן האנשים ההרוגים היו בתפילין של ראש בשעת הריגה, ואילו תפילין של יד נמצאו 3 קופות של 40 40 סאה, שהרי פי 2 אנשים היו עם תפילין של יד, או ביחד עם השל ראש, או עם התפילין של יד בלבד, ולכן נמצאו בדרעא פי 3 מברישא.
המהר"ם שיף מביא מפי השמועה הסבר אחר: "וכמדומה לי שראיתי כתוב משום שהדין הוא שהנושא משא בזרועו מניחו על ראשו, משום שמקום יש בראש להניח 2 זוגות תפילין, ובשעת מלחמה שנושאים כלי זין על זרועם, ומחזיקים ברומחים נוטלים את התפילין של יד ג"כ בראש, ז"א שמה שמצאו בשל ראש יותר מאשר בשל יד הרי זה יותר קציצות תפילין מאשר בידיהם.
הגאון חיד"א בשו"ת "חיים שאל" כותב על דברי המהר"ם שיף שהם דברי תימא, שלא נמצא בשום מקום בש"ס שאדם שנושא משא בזרועו נוטל את התפילין של יד ומניחם בראשו, להיפך הגמ' במס' עירובין בדף צ"ה: אומרת שפעמים אדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו, מסלקן מראשו וקושרם בזרועו, כך גם במס' ב"מ ק"ה: נא' המוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו הרי"ז לא יסלקם לצדדים אלא קושרם על זרועו במקום תפילין של יד.
הרי שהדין הוא הפוך כאשר הראש אינו יכול לשאת משא יחד עם התפילין של ראש, נוטלים את התפילין של ראש ומניחים אותם בזרוע, אבל דברי המהר"ם שיף שניתן לקחת את התפילין של יד ולהניחם על הראש, אין לזה שום מקור.
(האדמו"ר מטאלנה)
