מה עושים כשיש שמועות שבעל תפקיד מועל בכסף? / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

גיטין נב ע"ב

הגמרא (גיטין נב) דנה בדיני אפוטרופוס, בתוך כל הדינים היא מביאה (נב ע"ב) סיפור על עמרם צבעא שהיה אפוטרופוס של יתומים, והקרובים הביאו עדויות לרב נחמן שהעידו שהוא משתמש בממון היתומים על מנת לקנות בגדים, רב נחמן אמר שאין בכך פסול מכיון שיתכן שהוא קונה בגדים מכובדים, על מנת שהוא יוכל לייצג אותם בכבוד. לאחר מכן הם אמרו לו שהוא קונה אוכל ושתייה בסכומים גדולים לעצמו למרות שלא ידוע שהוא עשיר. רב נחמן דחה גם את טענה זו בכך שיתכן שהוא מצא מציאה. אך לגבי הטענה שהוא גורם להפסדים בנכסי היתומים, הוא הודיע שאם יביאו עדות על כך, הוא אכן יסלק אותו.

מהרמב"ם (נחלות י, ז) עולה שהוא הבין שגמרא זו מדברת אך ורק באופן שאבי היתומים מינה את האפוטרופוס. במקרה כזה, גם אם יש חששות מסוימים, לא יכולים בית הדין להתערב בהחלטת האב, ולסלק את האפוטרופוס. וכותב מגיד משנה שהרמב"ם הבין כך, כי אם מדובר באפוטרופוס שמינו בית דין, הרי שבית הדין חייבים לאתר אדם נאמן וראוי, ואם הסתבר שהם טעו בהערכותיהם, עליהם לסלקו. לכן וודאי שמדובר בגמרא במקרה שבו אבי היתומים מינה את האפוטרופוס.

לעומת הרמב"ם, טור (סימן רצ) כתב שהרא"ש לא חילק בדבריו בין אפוטרופוס שמינה אבי היתומים לבין אפוטרופוס שמינו בית הדין. ים של שלמה (גיטין ה, ט) כותב שאין לטור להביא ראייה מכך שאביו לא חילק, כי 'לא ראיתי אינה ראייה', ואם היה הרא"ש יורד לכך היה סובר כרמב"ם.

אך גם הר"ן על הרי"ף (כו ע"א - ע"ב ד"ה אימור) והרשב"א (בסוגיא ד"ה קא אכיל) כתבו שהרי"ף חלק על הרמב"ם והסיבה שלא מסלקים אדם שיצאו עליו שמועות, היא בגלל שאין לחשוש לשמועות ששומעים על אדם שמוחזק ככשר (וכן כתב המהר"ם ד"פ ד, רמג).

שולחן ערוך (חושן משפט רצ, ה) פסק כדברי הרמב"ם. ורמ"א הביא את סברת הרשב"א להלכה.

הרב גולדשמידט (פד"ר ב עמוד 27) עסק בדיון על אנשים שמונו כאפוטרופסים ומעלו בתפקידם, ותירץ את קושית הר"ן על הרמב"ם, שאף שסתם כך לא מחזיקים שמועות שיצאו על אדם כשר כנכונות, מכל מקום במקרה כזה יש לומר שהמינוי בטל מעיקרו כי בית הדין חייבים לחקור על אודות כל שמועה שיצאה על מי שהם רוצים למנות כאפוטרופוס, ואם יש שמועה כזו, הרי שהמינוי בטל מעיקרו.

חכמת אדם (קמז, כג) למד מדין אפוטרופוס שאם אדם ממנה אדם אחר כגבאי צדקה, ובית הדין רואים שהנתונים של אותו אדם השתנו, הם יכולים לסלק אותו. ומכאן למדו שבכל משרה שאדם ממונה אליה על ידי בית הדין יש לפטרו אם יצאו עליו שמועות שהוא לא מתנהג כראוי בכספים.

סיכום:
בגמרא נאמר שאפוטרופוס שיש שמועות שהוא מתנהל בכספי היתומים שלא כשורה לא מסלקים אותו, ונחלקו הראשונים האם מדובר רק כשמינהו אבי היתומים, או גם כשמינוהו בית הדין, מזה למדו האחרונים לדין בעל תפקיד בצדקה, או בכל דבר אחר שנתמנה על פי בית דין שיתכן שיש לסלקו גם אם מדובר רק בשמועות שהוא מועל בתפקידו.