הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרשב"ג בברייתא?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין נב ע"א

ואין אפוטרופין רשאין למכור שדות וליקח עבדים,
אבל מוכרין עבדים ולוקחין בהן שדות,
רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף לא למכור עבדים וליקח שדות;
מ"ט? דלמא לא משפיין. 

רמב"ם הלכות נחלות פרק יא הלכה ו:

יש לאפוטרופוס למכור בהמה ועבדים שפחות שדות וכרמים להאכיל ליתומים, אבל אין מוכרין ומניחין המעות ואין מוכרין ח שדות ליקח עבדים ולא עבדים ליקח שדות שמא לא יצליח, אבל מוכרין שדה ליקח שוורים לעבודת שדות אחרות שהשוורים הן ט עקר כל נכסי שדות.

ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רלא.

1.
הרמב"ם פסק בברייתא כרשב"ג ולא כתנא קמא.

2.
 יש מקשים, שהכלל של "הלכה כרשב"ג במשנתנו" תקף רק במשנה ולא בברייתא, ועל כן היה ראוי יותר לפסוק בברייתא בסוגייתנו כתנא קמא כבדרך כלל שפוסקים כתנא קמא [גם במשנה וגם בברייתא] נגד תנא יחיד שחולק עליו.

3.
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אפוטרופוס סימן רצ סעיף יא:

 ואין מוכרים שדות ליקח עבדים, {ל} ולא עבדים ליקח שדות, שמא לא יצליח. (כג]
ויש מתירין למכור עבדים ולקנות שדות) (טור בשם הרא"ש והרמ"ה).

הוא מביא דעה חולקת על הרמב"ם ופוסקת כתנא קמא בברייתא.

3.1
ביאור הגר"א חושן משפט סימן רצ ס"ק כג:

[כג] ויש מתירין כו'. דאין ה' כרשב"ג בברייתא לכ"ע ואפשר דגי' הרמב"ם גם בדין זה דברי רבי רשבג"א כו':

הוא מנסה ליישב את שיטת הרמב"ם שפסק כרשב"ג - למרות הכלל שאין הלכה כרשב"ג נגד תנא קמא - כשנחלקו בברייתא.

ואומר, שאולי לרמב"ם היתה גירסא אחרת בברייתא, שבסוף ה"תנא קמא" בברייתא נאמר "דברי רבי". וממילא, במקרה כזה אין הלכה כ"תנא קמא"="רבי" נגד רשב"ג שהיה אביו של רבי. אין הלכה כבן נגד אביו [וכתלמיד נגד רבו].

ויש להעיר, שהגר"א מנסה להסביר את תיקון הגירסא בכך שגם בדין הבא בברייתא מובאת במפורש מחלוקת בין רבי ורשב"ג.