הרב ירון בן-דוד
בארות יצחק
קבורת יהודי סמוך לגוי
גיטין סא ע"א
המשנה בפרקנו מביאה דינים מסויימים שהם מפני תיקון העולם, ובעקבות כך גם דינים מסויימים שהם מפני דרכי שלום:
1. משנה מסכת גיטין פרק ה משנה ח
אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום: כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום. מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום. בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום. מצודות חיה ועופות ודגים יש בהם משום גזל מפני דרכי שלום. רבי יוסי אומר: גזל גמור. מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום. ר' יוסי אומר: גזל גמור. עני המנקף בראש הזית - מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום. ר' יוסי אומר: גזל גמור. אין ממחין ביד עניי גוים בלקט שכחה ופאה מפני דרכי שלום:
על הדין האחרון במשנה אומרת הגמרא כך:
2. תלמוד בבלי מסכת גיטין דף סא עמוד א
אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט בשכחה ובפאה, מפני דרכי שלום. ת"ר: מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל, מפני דרכי שלום.
רש"י: עם מתי ישראל - לא בקברי ישראל אלא מתעסקין בהם אם מצאום הרוגים עם ישראל.
אילולא פירושו של רש"י היה ניתן להבין שקוברים את הגויים בבית קברות של יהודים מפני דרכי שלום, וזהו, כמובן חידוש גדול מאוד. לכן רש"י מדגיש שני דברים - ראשית, לא מדובר באותם קברים עצמם, אלא שמתעסקים בקבורתם כפי שמתעסקים בקברי ישראל. ושנית, שגם זה מדובר רק במצב שמצאו את הגויים הרוגים עם ישראל, וזה ייראה גרוע מאוד אם יתעסקו רק בקבורת היהודים ולא בקבורת הגוי. שמעתי שיקול דומה (אם כי אני חולק עליו) בנושא של חללי נפגעי פעולות איבה - שהסיבה שמכירים בנפגעי פעולות איבה כחללי צה"ל היא מכיון שפעמים רבות באותה פעולה נהרגים גם חיילים וגם אזרחים, ואין הגיון בהפרדה בין השניים בטקסים השונים. ובכל זאת, הסיבה שאני חולק על השיקול הזה היא שגם אם ימותו חייל ואזרח בתאונת דרכים ההתייחסות אליהם שונה. בנפגעי פעולות איבה צריך להכיר כחללי צה"ל מסיבה אחרת, והיא מפני שהאויב אינו מבחין ביניהם והוא הגורם למוות שלהם, אבל לא מהשיקול של הזהות בין שני ההרוגים שמתו ביחד.
בכל מקרה, הרי"ף שואל האם העובדה שרש"י כתב שני דברים היא הכרחית או לא. כלומר: מה יהיה הדין אם יימצא הרוג שאינו יהודי לא בסמיכות ליהודי, האם אז מטפלים בקבורתו מפני דרכי שלום, או שדברי המשנה עסוקים רק כאשר נמצאו יהודי וגוי שנהרגו ביחד?
3. ר"ן (ר' נסים גירונדי, המאה ה-14, ספרד) על הרי"ף, גיטין דף כח, א בדפי הרי"ף
קוברין מתי עובדי כוכבים עם מתי ישראל. פירש רש"י אם מצאום הרוגים עם מתי ישראל. ולישנא לאו דוקא, דהוא הדין כשנמצאו מתי עובדי כוכבים לבד שמתעסקים בהם מפני השלום, וכן לפרנס ענייהם ולבקר חוליהם. ובפרוש אמרו בתוספתא: "מספידים מתי עובדי כוכבים ומנחמים אבליהם מפני דרכי שלום". ובירושלמי לא שנו 'עם' בכל אלו כלל. ומכל מקום לא שיהו קוברים אותם אצל ישראל, דהא אין קוברים רשע אצל צדיק, אלא לומר שמתעסקים עמהם.
כלומר שגם הרי"ף מקבל את חידושו הראשון של רש"י, אבל לא את חידושו השני.
מהו המקור לכך שלא קוברים יהודי אצל גוי? - אחד המקורות המובא בעניין הוא המשנה שמבדילה אפילו בין שני סוגי הרוגי בית דין בקבורתם:
4. משנה מסכת סנהדרין פרק ו משנה ה
אמר ר' מאיר בשעה שאדם מצטער, שכינה מה הלשון אומרת? כביכול קלני מראשי קלני מזרועי. אם כן המקום מצטער על דמם של רשעים שנשפך, קל וחומר על דמם של צדיקים. ולא זו בלבד, אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה. הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים אינו עובר עליו. ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין: אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין.
אומרת על כך הגמרא:
5. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מז עמוד א
לא היו קוברין כו'. וכל כך למה? - לפי שאין קוברין רשע אצל צדיק, דאמר רבי אחא בר חנינא: מנין שאין קוברין רשע אצל צדיק? - שנאמר - "ויהי הם קברים איש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו". אמר ליה רב פפא: ודילמא לאיקיומא "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי"? - אמר ליה: אי הכי, היינו דתניא: על רגליו עמד, ולביתו לא הלך, אלא ויהי נא פי שנים היכי משכחת לה דאחייא? - אמר ליה רבי יוחנן: שריפא צרעת נעמן, שהיא שקולה כמת, דכתיב "אל נא תהי כמת". וכשם שאין קוברין רשע אצל צדיק כך אין קוברין רשע חמור אצל רשע קל. - וליתקון ארבע קברות! - שני קברות גמרא גמירי לה.
6. מלכים ב פרק יג פסוקים כ - כא
וַיָּמָת אֱלִישָׁע וַיִּקְבְּרֻהוּ וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בָּא שָׁנָה: וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו:
שני הפירושים האלה של חז"ל הובאו גם ברד"ק, שהרחיב את הדברים:
7. פירוש הרד"ק (ר' דוד קמחי, המאה ה-13, פרובנס), מלכים ב פרק יג פסוק כא
ויחי ויקם על רגליו - מרז"ל כי חיה והוליד בנים והטעם שחיה לקיים ברכת אליהו שנתן לו פי שנים ברוחו, ואליהו החיה מת אחד והוא החיה שנים, אחד בחייו - בן השונמית, ואחד במותו - זה האיש. ואמרו כי הוליד בן, והאיש הזה היה שלום בן תקות, והוא מגדולי הדור והיה עושה צדקות בכל יום. ומה צדקות היה עושה? - היה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר וכל אדם שהיה בא מן הדרך היה משקה אותו ומשיב את נפשו ובזכות הצדקות שעשה שרתה רוח הקדש על אשתו שנאמר "אל חולדה הנביאה אשת שלום בת תקות". וכשמת גמלו כל ישראל עמו חסד ויצאו עמו לקברו וראו הגדוד והשליכו האיש בקבר אלישע ויגע בעצמות אלישע וחיה ואחרי כן הוליד את חנמאל, שנאמר "הנה חנמאל בן דודך" וכן אמר בתרגומו של תוספתא "דין הוא שלום בן תקות והוליד ית חנמאל בתריה". ומהם אמרו שלא חיה אלא שלא יקבר עם אלישע הצדיק והאיש הזה היה רשע, הה"ד "אל תאסוף עם חטאים נפשי" ודקדקו "ויקם על רגליו" - על רגליו עמד ואל ביתו לא הלך, א"כ לא חיה אלא כדי שלא יהיה נקבר אצל אלישע וכאשר יצא מן המערה מת ונקבר במקום אחר, וברכת פי שנים נתקיימה כשריפא צרעת נעמן כי המצורע חשוב כמת:
הרמב"ם כותב בפשטות כלשון הגמרא:
8. רמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה יב
אפילו העכו"ם צוו חכמים לבקר חוליהם, ולקבור מתיהם עם מתי ישראל, ולפרנס ענייהם בכלל עניי ישראל, מפני דרכי שלום, הרי נאמר "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", ונאמר "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
האם זה אומר שלדעת הרמב"ם גם קוברים אותם זה בצד זה? דייק הב"ח בדבריו:
9. ב"ח (ר' יואל סירקיס, המאה ה-17, פולין) יורה דעה סימן קנא ד"ה וכן מותר
מיהו יש לדייק ממה שכתב בפ"י דמלכים דגם לקבור מתיהם עם מתי ישראל דוקא, מיהו יש לומר דמה שכתב 'עם מתי ישראל' לאו לדיוקא קאמר, דבלא מתי ישראל לא יקבור, דודאי אפילו בלא מתי ישראל נמי קוברים, וכן מבקרים חוליהם אפילו אין שם חולי ישראל, ומשום הכי לא כתב הרב גבי לבקר חולים 'עם חולי ישראל' כמו שכתב אצל לקבור מתיהם עם מתי ישראל, אלא ודאי בעל כרחך דהיתרא אתי לאשמעינן דאם מצאם הרוגים עם ישראל יכול לקבור מתיהם בקבר ישראל ואע"ג דאין ספק שאין קוברין גוי אצל ישראל דאפילו ישראל רשע אין קוברין אצל צדיק כל שכן גוי אצל ישראל, וכדכתב הר"ן סוף פרק הניזקין, מכל מקום יכול הוא לקבור מתי גוים עם מתי ישראל בחצר אחד מפני דרכי שלום, כיון שמצאם הרוגים יחד.
השו"ע אכן פסק כך:
10. שו"ע יורה דעה סימן שסב סעיף ה
אין קוברין רשע אצל צדיק, אפילו רשע חמור אצל רשע קל. וכן אין קוברין צדיק וכשר ובינוני, אצל חסיד מופלג. (אבל קוברים בעל תשובה אצל צדיק גמור).
שאלה זו עמדה לדיון בעת קבורתה של תרזה אנגלביץ, אשר נקברה בבית קברות יהודי למרות שהיא היתה נוצריה, ואח"כ בית המשפט העליון דחה בקשה להוצאת גופתה:
11. שו"ת יביע אומר (הרב עובדיה יוסף) חלק ז יו"ד סימן לו (בעניין תרזה אנגלביץ)
בדבר השערוריה שקברו אשה נוצריה בבית עלמין היהודי שבעיר ראשון לציון, וזאת על פי רמאות אנשי משפחתה שהטעו את החברה קדישא והחזיקוה כיהודיה, וכשנודע הדבר לאנשי החברה קדישא, בקשו להוציא את גופתה מהקבר שבו נטמנה על מנת לקוברה בבית קברות הנוצריים, אך בבית המשפט העליון החילוני פסקו לאסור להוציא את גופתה ממקום קבורתה. ובעונות הרבים אנו בגלות בין שופטי הערכאות החילוניים אשר על פיהם יקום כל ריב וכל נגע, עד שהשי"ת ירחם עלינו, וישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה ויסיר ממנו יגון ואנחה. ונשאלה השאלה האם נכון שקרובי הנפטרים הקבורים ליד קבר הנוצריה, יפנו אותם משם לקוברם בתוך עמם, או יש לאסור משום ניוול או חרדת הדין?
...
סוף דבר הכל נשמע שמצוה לעודד את קרובי הנפטרים הקבורים בתוך ארבע אמות של קבר הנוצריה לפנות אותם משם לכבודם, שלא ישכנו אצל טומאה רצוצה זו. וימצאו מנוחתם כבוד בקבורתם הרחק מקבר הנכריה. וע' בשו"ת בית שערים (חיו"ד סי' תל). והנלע"ד כתבתי.
מה הסיבה לכך שאין קוברים יהודי אצל גוי?
12. מהרי"ל (ר' יעקב מולין, המאה ה-15, גרמניה) (מנהגים) שמחות אות י
אמר מהר"י סג"ל מאי דנהיגי עלמא שלא לקבור רשע אצל הצדיק ילפי' מאלישע, כדאיתא פ' נגמר הדין. וטעמא משום דאל הצדיק מגלין מה שנגזר מאחורי הפרגוד, כדאיתא פ' מי שמתו. ומתי שהרשע סמוך לו מונעין מלגלות לו כדי שלא ישמע ג"כ הרשע.
יש שהסבירו (פרי השדה) בגלל שלצדיק יש צער כשרואה שמענישים את הרשע
נפק"מ בגוי שלא אכפת לו. פרי השדה: אסור לקבור גוי רק בגלל שיוצא לעז על רשעי ישראל שהם לא נקברים.
הרב עובדיה יוסף: סברא מעצמו והוצאת נפק"מ בהלכה למשה מסיני!
דיון נוסף שיש להעלות כאן הוא ההבדל בצורת הקברים. אבל בזמן השו"ע ודאי קברו כפי שאנחנו קוברים היום.
מה ההגדרה של רשע וצדיק? כמובן שהגדרים אינם ברורים ומדוייקים. אולי בגלל זה לא ממש מקפידים בימינו על הפרדה כזו, אם כי יש בבתי הקברות חלקות של שומרי שבת.
למה לא עושים כן בבית קברות צבאי?
13. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף י עמוד ב
כי הא דיוסף בריה דר' יהושע חלש, אינגיד. א"ל אבוה: מאי חזית? א"ל: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה. א"ל: עולם ברור ראית. ואנן היכי חזיתינן? א"ל: כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם, ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. מאן נינהו? אילימא ר"ע וחבריו, משום הרוגי מלכות ותו לא? פשיטא, בלאו הכי נמי! אלא הרוגי לוד.
מי הם אותם הרוגי לוד שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם? רש"י שולח אותנו לסיפור הבא:
14. תלמוד בבלי מסכת תענית דף יח עמוד ב
כשבקש טוריינוס להרוג את לולינוס ופפוס אחיו בלודקיא, אמר להם: אם מעמו של חנניה מישאל ועזריה אתם - יבא א-להיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר. אמרו לו: חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורין היו, וראויין היו ליעשות להם נס, ונבוכדנצר מלך הגון היה, וראוי לעשות נס על ידו. ואותו רשע הדיוט הוא, ואינו ראוי לעשות נס על ידו. ואנו נתחייבנו כליה למקום, ואם אין אתה הורגנו - הרבה הורגים יש לו למקום, והרבה דובין ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין בנו והורגין אותנו. אלא לא מסרנו הקדוש ברוך הוא בידך אלא שעתיד ליפרע דמינו מידך. אף על פי כן הרגן מיד. אמרו: לא זזו משם עד שבאו דיופלי מרומי ופצעו את מוחו בגיזרין.
כל מי שנהרג על קידוש השם הוא קדוש.
האם גוי יכול להיות גם קדוש יותר מיהודי?
15. בית יוסף יורה דעה סימן שסז
כתב הכל בו (סי' קיד דף פו ע"ג) "הרואה את המת חייב לעמוד מפניו ולנהוג בו כבוד ואפילו מת גוי חייב ללוותו ארבע אמות" ותימה, כי בנדה כתוב השוחט לנכרי פירוש ואוכל עמו אם מת אין הולכין אחר מטתו ונוכל לומר כל שכן גוי עכ"ל והתימה שתמה אינו כלום דודאי ישראל רשע גרע מגוי ולרבי אליעזר (בחולין לח:) דאסר שחיטה לנכרי משום דמחשבת נכרי לעבודה זרה ישראל האוכל מאותה שחיטה רשע הוא אבל אעיקרא דדינא פירכא דלא עלה על הדעת שיהיה חייב ללוות מת גוי אם לא מפני דרכי שלום ומיהו אפשר לאוקמי בגוי חסיד דקיימא לן (סנהדרין קה.) חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא:
כמו כן מוכח שם שחסיד אומות העולם דרגתו גבוהה יותר.
לסיכום: קבורת גוי בבית קברות יהודי, גם אם הוא צדיק גדול, אין להתיר. קבורת חייל שנהרג על קידוש השם, יש למצוא דרך לקבור באותו בית קברות בהפרדה מסויימת, שמקביל לאותה חצר בב"ח. טקס הקבורה צריך להיות זהה, וצריכה להיפתח חלקה שנראית בדיוק אותו דבר.
