הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

בתר דבעיא הדר פשטה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין פד ע"א

בעא מיניה רבא מרב נחמן: היום אי את אשתי ולמחר את אשתי, מהו?
תיבעי לר' אליעזר, תיבעי לרבנן;
תיבעי לרבי אליעזר, עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם - אלא דלמאן דקא שרי קא שרי לעולם, אבל הכא לא,
או דלמא לא שנא?
תיבעי לרבנן,
עד כאן לא קאמרי רבנן התם - אלא דלא פסקה מיניה לגמרי,
אבל הכא כיון דפסקה - פסקה?
בתר דבעיא הדר פשטה: מסתברא, בין לרבי אליעזר בין לרבנן, כיון דפסקה - פסקה.

1.

רבא העלה בעיה ואחר כך פשט אותה על פי סברא שהוא עצמו העלה אותה כצד אחד בדברי רבנן.

2.

אבל במסקנה יש תוספת:

"מסתברא בין לר"א בין לרבנן כיון דפסקה פסקה."

3.

ראה לעיל במסכת גיטין דף פב שסיכמנו את משמעות הביטוי "בתר דבעיא הדר פשטה", והבאנו שם, שמשמע מהרמב"ם שפוסק שתהיה ספק מקודשת בגלל שבעייתו של רבי אבא תקפה, ואין הכרח לקבל את מה שרבי אבא פשט את בעייתו.

4.

ושם סיכמנו: לפעמים משמע שכוונת הביטוי "הדר פשטה" היא שלא נפשט לגמרי ובאופן מוחלט אלא יוצר ספק!

רמב"ם הלכות גירושין פרק ח הלכה ט:

5.

התנה עליה ואמר היום אין את אשתי ולמחר את אשתי אינה מגורשת ואף על פי שכרת בינו לבינה היום, לפיכך כותבין בגיטין מן היום הזה ב ולעולם.

מגיד משנה הלכות גירושין פרק ח הלכה ט:

[ט] התנה עליה ואמר היום וכו'. שם (דף פ"ג:) בעא מיניה רבא מר"נ היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מהו תבעי לר' אליעזר [תבעי לרבנן תבעי לר"א וכו' תבעי לרבנן] ע"כ לא קאמרי רבנן התם פירוש בהרי את מותרת אלא (לפלוני) דלא פסקא מיניה לגמרי
אבל הכא כיון דפסקה פסקה בתר דבעייה הדר פשטה מסתברא בין לר"א בין לרבנן כיון דפסקה פסקה.

בסוגייתנו הרמב"ם פוסק כפשט מסקנת הגמרא, וכנראה, בגלל המסקנה המרחיבה ביחס להצגת הבעיה - כמובא לעיל בסעיף 2.