סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

עניינים שאינם אקטואליים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין פז ע"ב

 

מתני'...
איש פלוני עד - כשר; 
בן איש פלוני עד - כשר; 
איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד - כשר; 
וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין. 
כתב חניכתו וחניכתה - כשר. 

1.

רמב"ם הלכות גירושין פרק ד הלכה יב:

וזה הוא נוסח הגט...
והעדים חותמים למטה כמו שביארנו (פלוני בן פלוני עד פלוני בן פלוני עד).

משמע מהרמב"ם שצריך בכל מקרה לכתוב אחרי שם העד את המלה "עד", ולא כמשמע במשנה.

2.

כסף משנה הלכות גירושין פרק ד הלכה יב:

[יב] והעדים חותמין למטה פלוני בן פלוני עד. לרווחא דמילתא כתב כן שא"צ לכתוב עד אלא כשאינו מזכיר שם אביו אלא שמו בלבד או שמזכיר שם אביו ולא שמו ואז אם לא יכתוב עד פסול
לפי שנראה שלא חתם לשם עדות
אבל כשחתם שמו ושם אביו אף אם לא כתב עד כשר

הוא מסביר שבאמת גם לדעת הרמב"ם אין הכרח להוסיף "עד" כפשט המשנה.
[ואולי הוא לא גרס את הסיפא בדברי הרמב"ם.]

ומוכיח ממשנתנו:

ומשנה שלימה שנינו בפרק המגרש (דף פ"ז:) איש פלוני עד כשר בן איש פלוני עד כשר פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר

2.1

והוא מתייחס לתקנת חכמים:

ואף למה שהתקינו שיהו העדים מפרשים שמותיהם בגט כמ"ש רבינו בפ"א א"צ לכתוב עד:

2.2

הוא מתכוון להלכה הבאה:

רמב"ם הלכות גירושין פרק א הלכה כד:

אף על פי שחתימת העדים בגט מדבריהם התקינו שיהו העדים מפרשין ז שמותיהן בגט, וכן התקינו בעידי הגט שאין חותמין אלא זה ח בפני זה...

2.3

הנ"ל על פי הגמרא:

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף לו עמוד א:

רב יוסף אמר: אפי' תימא לר' מאיר, התקינו שיהא עדים מפרשין שמותיהן בגיטין, מפני תיקון העולם;
כדתניא: בראשונה היה כותב אני פלוני חתמתי עד, אם כתב ידו יוצא ממקום אחר - כשר, ואם לאו - פסול, אמר רבן גמליאל: תקנה גדולה התקינו, שיהיו מפרשין שמותיהן בגיטין, מפני תיקון העולם.

ראה עוד להלן.

3.

הלכה נוספת על פי סוגייתנו:

רמב"ם הלכות גירושין פרק ד הלכה כ:

כתב שני גיטין בשני דפין במגילה אחת זה בצד זה, אם יש שם שני עדים נקראים בסוף גט זה ושני עדים בסוף גט זה הרי זה כשר וכל שתצא מגילה זו מתחת ידה מגורשת.

3.1

מגיד משנה הלכות גירושין פרק ד הלכה כ:

[כ] כתב ב' גיטין וכו'. במשנה (דף פ"ז) שני גיטין שכתבם זה בצד זה ושני עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושנים עדים יונים וכו'. פי' שהישראלים היונים אינם חותמים כדרך העברים.
ורבינו לא הזכיר דין היונים לפי שכבר נשתקע כתב יוני מן העולם כנזכר פ"א מהלכות תפילין וכתב המשנה זו מה שעולה לנו עתה ממנה לפסק ההלכה והוא כמ"ש הוא ז"ל שהגט שהעדים נקראים עמו הוא כשר ואם יצא מתחת יד השניה אינו גט אלא בעדי מסירה אבל בעדי מסירה כשר כמו שנזכר למעלה בדין ה' שכתבו גט לנשותיהם ועיקר:

הוא מציין שהרמב"ם משמיט כמה דינים שמובאים במשנתנו אודות עדים שחותמים בשפת יוני ומשמאל לימין, ועוד דינים, מפני שמצב זה "כבר נתקע כתב יוני מן העולם".

3.2

על ההלכה לעיל מעיר ה"לחם משנה":

לחם משנה הלכות גירושין פרק ד הלכה כ:

[כ] כתב שני גיטין בשני דפין וכו'. שם בפ' המגרש (גיטין דף פז / דף פ"ז) שני גיטין שכתבן זה בצד זה וכו' והקשו בגמרא וליתכשר האי בראובן והאי בבן יעקב דתנן בן איש פלוני וכו' ותירצו דכתב ראובן בן אקמא וכו'. עוד הקשו וליתכשר האי בראובן בן וליתכשר האי ביעקב עד דהא תנן איש פלוני עד כשר וכו' ותירצו דלא כתב עד וכו' והיוצא מן הסוגיא זו דבין שכתוב יעקב עד לבד או בן יעקב עד לבד סגי

ולפי זה הוקשה לנו למעלה למה לא הזכיר רבינו לעיל כלל מכל זה אלא אמר סתם שיחתום פלוני בן פלוני עד דבלאו הכי לא סגי.

הוא מסביר את הרמב"ם לא כהסבר ה"מגיד משנה" לעיל בסעיף 3.1, וגם משמע ממנו שלא כ"כסף משנה" לעיל בסעיף 2, ולדעתו חייב לכתוב את המלה "עד" אחרי שמו של העד.

ועוד נמשך לנו קושיא אחרת כאן על מ"ש רבינו היו שם ב' עדים ובלבד וכו' אם יצא מתחת יד זה וכו' ואמאי לא פירש דהיינו דוקא כשכתב בקמא ראובן בן אבל לקמא ראובן ובשני בן פלוני עד תרוייהו כשרים, ועוד דהיה לו לפרש דאפילו כדכתב ראובן בן פלוני לקמא אי כתב בבתרא יעקב עד סגי ותרוייהו כשרים אלא צריך דלא ליכתוב עד אבתרא כדאמרו שם בגמרא.

3.3

והוא מוסיף הסבר מרכזי:

ונ"ל לתרץ לכל זה לדעת רבינו דהוא סובר דכל סוגיא זו לא נאמרה אלא קודם התקנה שהתקינו שיהו העדים מפרשים שמותיהם בגט כדאמרו בהשולח בברייתא ובגמרא הקשו לדין המשנה קודם התקנה השנויה בברייתא ...

כלומר, מדובר בסוגיות מתקופות שונות [דומה אבל לא לגמרי לעניין של "מחלוקת סוגיות"].

כל סוגייתנו איננה להלכה מפני שמשנתנו היא קדומה, אבל כבר תיקנו תקנה כמובא בגמרא לעיל בסעיף 2.3, וכך פסק הרמב"ם בסעיף 2.

3.4

דיון מעניין מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" - בקשר לסעיף 3.1 לעיל - אם הרמב"ם בדרך כלל פוסק גם בעניינים שאינם אקטואליים ואינם מעשיים בדורו ובדורנו [מסיבות שונות]. נראה לי שנושא זה קשור גם לנושא של "השתנות הטבעים" בהלכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר