גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף א', מדור "עלי הדף"
מסכת גיטין
דף סד ע"א

לבן בקש לעקור את הכל בכך שייאסר על יצחק כל הנשים שבעולם

אמר רבי יצחק, האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת שלוחו, אסור בכל הנשים שבעולם, חזקה שליח עושה שליחותו (סד ע"א. וכ"ה בנזיר יב ע"א). ופירש"י: "אסור בכל הנשים שבעולם, שמא זו קרובת ארוסתו שקדש לו שלוחו היא, אלא אם כן חזר שלוחו לומר לו פלונית קדשתי לך או לא קדשתי לך שום אשה".

ישנה מחלוקת קדומה לגבי שליחותו של אליעזר עבד אברהם להביא את רבקה לאשה ליצחק: יש מן הראשונים (ראה תוס' כתובות ז: ד"ה שנאמר; הדר זקנים פר' חיי"ש כד, י; חזקוני שם כד, נה) שכתבו שהיה שליח לקידושין, ויש מקורות (ראה פרדר"א פט"ז; חזקוני שם כד, י) שהיה גם שליח לנישואין, ומאידך י"א (פענח רזא ומושב זקנים שם כד, סז; וראה עוד פני יהושע כתובות נז.) שלא היה שליח כלל, לא לקידושין ולא לנישואין, ולא הלך כי אם להביא את רבקה אל יצחק, ויצחק עצמו קידש אותה. והנה, לפי השיטה שאליעזר היה שליח לקדש את רבקה, הרי זה כאחד "האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה", ושייך היה לכאורה שיקלע יצחק לידי מצב כזה שיהיה אסור בכל הנשים שבעולם. ומצינו בזה שני נביאים שהתנבאו בסגנון אחד.

וכה כתב הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע ב'קדושת לוי' (פר' חי"ש ד"ה ונבאר), וזל"ק: "ונבאר למה מתחלה רצו הקדושין ולבסוף לא רצו הקדושין" [היינו, שתחילה נאמר (בראשית כד, נ-נא): "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב, הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה'", הרי שנתרצו לקידושין, ולאחמ"כ נאמר (שם, נד-נה): "ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדוני, ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך", והתחילו לעכב בדבר], "כי הם, לבן ובתואל, לרשעה נתכוונו, כפירש"י שרצו להרוג אותו, כי הם לא רצו שיצחק יהיה לו זרע, וקיי"ל כל השולח שליח לקדש את האשה, כל זמן שהשליח בדרך אסור בכל הנשים, שמא יקדש את הערוה, ולכך בתחלה רצו הקדושין, ואחר כך יהרגו את אליעזר, כדי שיצחק לא יהיה לו ח"ו זרע, כי יהיה אסור בכל הנשים", והיינו, שמתחילה הסכימו, כי מזימת בתואל היתה להרוג את אליעזר, ובכך לגרום ולאסור ליצחק כל הנשים שבעולם. אמנם, אחרי שנהרג בתואל ונתבטלה מזימתו (ראה רש"י שם פסוק נה) כבר התחיל לבן לעכב את הקידושין, בראותו שלא יעלה בידו לגרום לאשר זממו.

כיו"ב מצינו גם בתורתו של ה'חתם סופר' זי"ע, כפי שהעלם תלמידו הג"ר פישל סופר זצ"ל בפנקסו (ראה חת"ס עה"ת, סוף כרך בראשית), וז"ל: "... כתיב (שם, מב) 'ואבוא היום אל העין' ודרשו חז"ל 'היום יצאתי והיום באתי, מלמד שקפצה לו ארץ', למה הוצרך כאן אותו נס בהליכתו, הלא בחזירתו לא קפצה הארץ. ונראה לתרץ, דהנה מצינו במדרש חז"ל שבתואל מת באותו לילה מחמת שרצה לעכב, ובאמת מצינו מקרא מלא 'ויען לבן ובתואל מה' יצא הדבר', ופירש"י: 'לפי דבריך שזימנה לך לא נוכל דבר אליך רע או טוב'. אך אמת הדבר כך הוא, בוודאי האיך ימצאו איש הגון יותר להשיאו לרבקה מיצחק שהיה בן יחיד מעשיר גדול ונכבד, וניתן לו כבר שטר מתנה על כל אשר לו, ובוודאי אם ישא יצחק אשה, טובה הוא להם שישא רבקה בתם, אך לבן בקש לעקור הכל, ורצה להמית אליעזר עבד אברהם בלילה. והנה איתא במס' נזיר דף י"ב ע"א דמי ששלח שליח לקדש אשה סתם ומת השליח בדרך, אסור בכל הנשים שבעולם, דחזקה שליח עושה שליחותו, ועי' ברמב"ן פרשה זו (חיי"ש כד, ח) שהתיר לו לישא כל הנשים שבעולם חוץ מבנות כנען, ולפי זה אם ימות אליעזר שם, יהא יצחק אסור לישא אשה, ועי"ז יעקור הכל, ונעשה נס שמת בתואל תחתיו, ולכאורה קשיא על אברהם האיך עשה שליח סתם, ולא חייש למיתת שליח בדרך, על כרחך דהוצרך לשמש בשמות לקפיצת הדרך, וגבי זמן מועט לא חיישינן למיתה, לכן הוצרך קפיצת הדרך בהליכתו, ולא הוצרך בחזירתו, שכבר היתה רבקה בדרך עם מינקתה ושאר עבדיו שהולכים לביתו".
המורם מן האמור, כי בחזרתם, אחרי שרבקה כבר היתה בדרך עם שאר עבדיו, שוב לא היה שייך חשש זה שימות אליעזר, כי שאר העבדים היו מביאים אותה ליצחק, אכן בהליכתם אם ימות אליעזר בדרך, לא יהיה מי שיעיד אם קידש אליעזר איזו אשה או לא, כי עבדים פסולים לעדות, ולכן השתמש אברהם עם שמות לקפיצת הדרך, ובזמן מועט לא חיישינן למיתה, וממילא אין לחשוש שמא יבואו לידי מצב שיהא אסור בכל הנשים שבעולם.

עוד ביאר בזה החת"ס [מובא בספר 'חתם סופר החדש' (הו' מכון דעת סופר, תש"ס)] בביאור הפסוק (שם כד, לג) "ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר", דלכאו' יל"ד "למה לא אכל עד אשר דיבר, אדרבה, הדרך מתחילה לישב ואח"כ בתוך הסעודה לבקש כל צרכיו. וי"ל, דהנה בתואל היה רוצה להמית את אליעזר, וכוונתו הי', דהנה איתא בגמ' 'האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת השליח בדרך אסור לכל הנשים שבעולם', אבל אם אמר לו למקום מיוחד תלך, אז מותר לו לישא, כי אפשר לו לישא ממשפחה אחרת אשר אין ספק זה בא, וא"כ זה הי' כוונת בתואל שימית את אליעזר, וממילא יהיה יצחק אסור לכל הנשים שבעולם, אבל באמת אמר אברהם לאליעזר שילך אל משפחתו, א"כ ממילא אפילו מת השליח בדרך, הא יצחק מותר בשאר משפחות. וזה כוונת הפסוק 'לא אוכל עד אם דברתי דברי', שאם אני אוכל בתחילה יתן לי סם המות, כדי שיהיה יצחק אסור לכל הנשים שבעולם, ע"כ אדבר בתחילה מה שאמר לי אברהם, דהיינו שאמר לו בפירוש (שם, לח) 'אל משפחתי תלך', ואם כן בודאי לא יתן לי סם המות, דהא כל כוונתו לא היה רק כדי לאסור את יצחק בכל הנשים, אבל עכשיו שאמר לו שילך למשפחתו אפילו מת השליח מותר הוא בשאר משפחות" (ראה עוד 'תבואות שור' קידושין סא:; 'רב ייבי' פר' חיי"ש).