הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

והא אנן תנן

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין יב ע"א

 

אמר שמואל: קידשה בתמרה, אפילו עומד כור תמרים בדינר - מקודשת, חיישינן שמא שוה פרוטה במדי.
והא אנן תנן, ב"ה אומרים: בפרוטה ובשוה פרוטה!
לא קשיא: הא בקידושי ודאי, הא בקידושי ספק... 

1.
דינו של שמואל:

אמר שמואל: קידשה בתמרה,אפילו עומד כור תמרים בדינר - מקודשת, חיישינן שמא שוה פרוטה במדי.

2.
הגמרא מקשה על דינו של שמואל מדעת בית הלל במשנתנו:

והא אנן תנן, ב"ה אומרים:בפרוטה ובשוה פרוטה!

3.
לגבי הביטוי "והא אנן תנן" - ה"שדי חמד" מסיק שאין לו משמעות מיוחדת, אולם יש שכתבו שהכוונה היא, שהמקשן אומר "הרי למדנו ביחד את המשנה..." כלומר קושיה יותר חזקה, כאילו המקשן טוען שהרי גם חברו יודע בעצמו מקושיה זו. אמנם, הסבר זה יותר מתאים אם אמורא עצמו היה אומר את הביטוי "והא אנן תנן".

3.1
אולם עדיין לא ברור מה המיוחד בזה.

3.2
ולענ"ד נראה להסביר, שכשמקשה מהמשנה שבה אנו עומדים מקשה בסגנון "והא אנן תנן" וכשמקשה ממשנה במקום אחר מקשה בסגנון "והתנן".
גם הביטוי "תנן" בלבד ללא קידומת וללא סיומת וללא המילה הצמודה "התם" או "הכא" – תמיד הכוונה לקושיה מהמשנה האחרונה שעסקנו בה.
ובאמת בסוגייתנו הגמרא היתה יכולה לפתוח במילה "תנן..." והיינו הך לביטוי "והאנן... תנן".

3.3
בכל אופן הגמרא לא כתבה את הקושיה בסגנון: "תנן" מפני שהקושיה היא לא מאמירה מפורשת במשנה אלא היא כתוצאה ממסקנה הנלמדת מדיוק באותה המשנה.

3.4
גם אפשר לומר שביטוי זה בא להדגיש שזהו ההסבר במשנה ואין בה הסבר אחר [אם למשל יש במשנה מחלוקת].

3.5
הסבר אפשרי נוסף: הביטוי "והא אנן תנן" בא לפסוק כאותה דעה - כבית הלל במשנתנו וכנגד בית שמאי.

4.
והגמרא מיישבת את הקושיה:

לא קשיא: הא בקידושי ודאי, הא בקידושי ספק.

5.
ובאופן כללי ראה:

קןשיה או סיוע?

מבוא התלמוד לר' יוסף בן עקנין פרק ג:

כל היכא דאיתמר ורמינהו והתנן והתניא והא אנן תנן קושיא היא ולפרוכי קא אתו.
ופעמים תמצא והא תנן והא תניא בסיוע
וההפרש שביניהן
שהראשון כתוב בלא אלף וקרינן לה בתימה,
והשני כתוב באל"ף וקרינן ליה בניחותא. 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)