סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

 "תרתי" ו"תרתי למה לי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין יט ע"א

 

ובעי ריש לקיש: מהו שמייעד אדם לבנו קטן?
בנו אמר רחמנא - בנו כל דהו,
או דילמא בנו דומיא דידיה, מה הוא גדול, אף בנו גדול?
אמר רבי זירא, תא שמע: +ויקרא כ+ איש - פרט לקטן,
אשר ינאף את אשת איש - פרט לאשת קטן;
ואי אמרת מייעד, אם כן מצינו אישות לקטן!
ואלא מאי? אינו מייעד, אמאי קא ממעט ליה קרא?
תיפשוט מינה דמייעד!
אמר רב אשי: הכא, ביבם בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו עסקינן, דמדאורייתא חזיא ליה,
מהו דתימא כיון דמדאורייתא חזיא ליה וביאתו ביאה, הבא עליה מתחייב באשת איש, קמ"ל.
מאי הוי עלה?
תא שמע, אמר ר' אייבו א"ר ינאי: אין יעוד אלא בגדול,
אין יעוד אלא מדעת.
תרתי? מה טעם קאמר, מה טעם אין יעוד אלא בגדול? לפי שאין יעוד אלא מדעת.
ואיבעית אימא: מאי מדעת? מדעת דידה,
דתני אביי בריה דרבי אבהו: +שמות כא+ אשר לא יעדה - מלמד שצריך ליעדה; 

מבנה הקטע:

אני דן רק ביחס לדברי רבי ינאי:

1.

תא שמע, אמר ר' אייבו א"ר ינאי: אין יעוד אלא בגדול,
אין יעוד אלא מדעת.

רק גדול יכול לייעד אמה

1.1

ורק מי שיש לו דעת יכול לייעד אמה.

2.

תרתי?

שואלת הגמרא: לכאורה סעיף 1.1 מיותר כי כוונתו זהה לאמור בסעיף 1.

3.

עונה הגמרא:

מה טעם קאמר, מה טעם אין יעוד אלא בגדול? לפי שאין יעוד אלא מדעת.

אמנם בסעיף 1.1 לא נאמר דין נוסף אלא הוא מהווה נימוק לקביעה שבסעיף 1.

4.

ואיבעית אימא: מאי מדעת? מדעת דידה,
דתני אביי בריה דרבי אבהו: +שמות כא+ אשר לא יעדה - מלמד שצריך ליעדה;

5.

הגמרא מביאה לעיל הסבר אחר - שסעיף 1.1 הוא דין שונה לגמרי מסעיף 1.

6.

הפרשנים דנים בביאור המושג "תרתי" - לעיל בסעיף 2:

7.

תוספות מסכת קידושין דף יט עמוד א:

תרתי - פי' בקונטרס הא בהא תליא כלומר חדא מילתא היא דכיון שאין יעוד אלא מדעת פשיטא דאין יעוד מועיל אלא בגדול שהרי קטן לא מצי לשוויי שליח לקדש

שיטת רש"י כהסברנו לעיל בסעיף 2.

7.1

וה"ר אלחנן פי' תרתי כלומר דסתרן אהדדי דרישא דאמרי' אין יעוד אלא בגדול משמע אפילו שלא מדעת מהני והדר אמרינן אין יעוד אלא מדעת משמע אבל שלא מדעת לא מהני.

שיטת תוס': הביטוי "תרתי" כוונתו לטעון שיש סתירה בין שני חלקי המשפט, כלומר, שמדובר בשני דינים סותרים באותו היגד.

8.

ונראה לי להעיר: התרוץ השני בגמרא מתייחס לסתירה זו שבסעיף 7.1.

9.

של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות אות שפ:

שפ. תרתי. ברוב המקומות המוזכר בתלמוד שהמקשן מקשה 'תרתי', פירושו תרתי מילי דסתרן זה את זה.

כבסעיף 7.1.

9.1

ובהליכות עולם (שער ב' פ"א אות כט) כתב על כלל זה, וזה לשונו:
יש מקומות דלא סתרן אבל נגען (ד)[ו]בחד מינייהו סגי, כההיא דפרק קמא דקדושין דף יט א), דאמר שם אין יעוד אלא מדעת, ואין יעוד אלא בגדול. ופריך, תרתי, כלומר [תרווייהו] חדא מילתא נינהו ותרתי למה לי. 

הוא מביא את שיטת רש"י מסוגייתנו - לעיל בסעיף 7.

9.2

וכן בסוכה פרק הישן (סוכה דף כט א), דאמר עד שיאור ויעלה עמוד השחר, ופריך התם, תרתי, עד כאן לשונו.

דוגמא נוספת לשיטת רש"י.

9.3

ובשארית יוסף (נתיב הפירוש כלל ד') כתב על זה וזה לשונו: ונראה לי שהראיות אלו שהביא אינם מכריחות, שהרי באותה שהביא פרק הישן (סוכה) דף כ"ט (א), מצינו שפירש רש"י (ד"ה תרתי) וזה לשונו: [בתמיה שני] דברים אלו סותרים זה [את] (ל)זה, שיאור משמע שהאיר לו המזרח, ו(י)עלה עמוד השחר משמע קודם [לכן].
והראיה שמביא מפרק קמא דקדושין (יט א), גם כן אינה ראיה, דאף על גב דלדעת רש"י משם יש לו לבעל הליכות עולם סיוע,

9.4

והוא מביא את פירוש תוס' - לעיל בסעיף 7.1 - שמערער על הפירוש לעיל:

להר"ר אלחנן שהביאו שם התוספות (ד"ה תרתי), פירושו תרתי דסתרן אהדדי, דרישא דאמרינן אין יעוד אלא בגדול, משמע אפילו בגדול שלא מדעת מהני,
והדר אמרינן אין יעוד אלא מדעת, [משמע] אבל שלא מדעת לא מהני, עד כאן.

10.

מסקנת השל"ה:

וכיון דברוב המקומות משמע דסתרן, ואפילו באותן שהביא הליכות עולם, יש להם פירוש דלא כפירושו, נראה מזה שהפירוש הטבעי כשאומד תרתי הוא להקשות מסתירה. וכן נראה, שהרי כשרצה הגמרא להקשות מכפל אומר תרתי למה לי, דלשון למה לי היא קושיא מכפל, עד כאן לשונו.

בדרך כלל משמעות המושג "תרתי" היא הבאת סתירה, אבל כשבא לציין שאלת ייתור [מה שמתאים להסברו של רש"י בסוגייתנו] אזי הביטוי המובא בדרך כלל בש"ס הוא "תרתי למה לי" [כ-40 מופעים בש"ס בהקשרים שונים].



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר