הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
קידושין כא ע"ב
מובא בתלמוד הבבלי (קידושין כב, ב):
"רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר: מה נשתנה אזן מכל אברים שבגוף? אמר הקדוש ברוך הוא: אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה, נה) - ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו - ירצע. ור"ש ב"ר היה דורש את המקרא הזה כמין חומר: מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? אמר הקדוש ברוך הוא: דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים, בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים - ולא עבדים לעבדים, והוצאתים מעבדות לחירות, והלך זה וקנה אדון לעצמו - ירצע בפניהם".
וראה זה פלא המקור המקביל בתלמוד הירושלמי (קידושין א, ב) מביא פסוק אחר לגמרי:
"שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי מה ראה העבד הזה לירצע באזנו יותר מכל איבריו אמר להן אוזן ששמעה מהר סיני [שמות כ ב] לא יהיה לך אלהים אחרים על פני ופירקה מעליה עול מלכות שמים וקיבלה עליה עול בשר ודם אוזן ששמעה לפני הר סיני [ויקרא כה נה] כי לי בני ישראל עבדים והלך זה וקנה אדון אחר לפיכך תבוא האוזן ותירצע לפי שלא שמר מה ששמעה אזנו".
אמנם התלמוד הירושלמי מביא גם את הפסוק של הבבלי ממנו משמע שאדם המוכר עצמו לעבד עובר על עשה, אולם קודם לכן הוא מביא פסוק ממנו עולה שאדם המוכר עצמו לעבד עובר על לא פחות מאשר עבודה זרה – 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני'.
התלמוד הירושלמי מעצים את מרכזיות החירות, ומבקר בצורה חריפה הרבה יותר את זה שמוכר את עצמו לעבד. מלבד הפסוק של הירושלמי, מוסיף הירושלמי גם שאדם כזה, לא פחות ולא יותר, 'פורק מעליו עול מלכות שמים'.
