גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף ח', מדור "עלי הדף"
מסכת קידושין
דף לא ע"א
מצות כיבוד אב ואם - מצוה שכלית אצל אומות העולם וחוקה לבני ישראל
במכילתין מסופר המעשה הידוע שהיה עם דמה בן נתינה, שלא רצה להעיר את אביו גם תמורת הון רב, "לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו שנולדה לו פרה אדומה בעדרו, נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם, יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי, אלא, אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא. וא"ר חנינא ומה מי שאינו מצווה ועושה כך מצווה ועושה על אחת כמה וכמה" (לא ע"א).
בבי מדרשא מתבדרא אמרא טבא בזה, ומקורה טהור בספר 'הנותן אמרי שפר' למהראנ"ח (פפד"מ תע"ג, פר' יתרו, דף לה.), ונעתיקה במתק לשונו: "וצריך לדקדק, כי אם חפץ בו ה' לשלם לו גמול על פי מדותיו, יש שכר לפעולתו מכמה צדדים אשר יוכל להעשיר, ולו נתכנו עלילות, ולמה היה שכרו אתו על ידי פרה אדומה וכו'. אבל נראה, שמפני שהגוי ההוא הפליג בכבוד ההוא הפלגה גדולה, והשלים חקו כאשר ישר בעיני היוצר לעשות כל מעשהו באמונה, אלא, שהיה חיסרון בחוק מעשהו, שלא היה מצד מצוותיו ית', ולא היה מצווה ועושה, וזה גרעון בחק המעשה, על כן היה שכרו אתו פרה אדומה, כדי להאיר עיניו במה שנעלם ממנו בענין הזה, כי לא זה הדרך לעשות המעשים מצד תורת האדם, אלא מצד גזרתו ומצותו ית' אשר יעשה אותם האדם אף מבלתי היות טעם בדבר כלל, אלא למען הקים גזרתו ית', והענין הזה נמצא בשלימות אצל מצות הפרה שאין בה טעם כלל, ולא מצאו כל אנשי חיל את ידיהם בטעמם, וכענין שאמר שלמה (קהלת ז, כג) 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני', שפירשו רז"ל על הענין הזה, ואינה אלא חקה פשוטה, וגזרה מלפניו ית' בלתי טעם, וכמו שעל הענין הזה אמר (במדבר יט, ב) 'זאת חקת התורה', מפני שאומרים 'מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה', לומר 'זאת חקת התורה ואין לך רשות להרהר אחריה', ועל כן 'נולדה לו פרה אדומה בעדרו', להורות לו הענין הזה, וכמו שסיימו שם בגמרא 'ומה מי שאינו מצווה כך, מי שמצווה ועושה על אחת כמה וכמה...".
ובזה מבאר המהראנ"ח את האמור בדברות האחרונות (דברים ה, טז): "כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלקיך", ואלו דבריו: "הזהיר הכתוב באמרו 'כאשר צוך ה' אלקיך', שלא יעשה את כל הכבוד מצד הבחינה הזאת [ככתוב לעיל בדבריו: "מתורת האדם והטבע בן יכבד אב"], אבל מצד מצותו ית', אשר צוה לעשות כן, שזו בתורה בכלל ובכל המצות אשר יעשה אותם האדם, לא יעשם מצד מראה עיניו ושכלו, אבל מצד מצותו ית', כמאמרם המפורסם 'אל תאמר אי אפשי לאכול בשר חזיר, אלא אפשי ואפשי בו, ואבי שבשמים גזר עלי'...".
כדברים האלה מבאר גם בארוכה המהר"ל בספרו 'תפארת ישראל' (פמ"א וראה חי' אגדות למהר"ל שם), והרי חלק מדבריו: "והנה השכל גוזר כבוד אב ואם, שאף אם מגיע לו ביטול משא ומתן היותר גדול בהפלגה, אין לו לבטל מצות כבוד אב ואם... ונתן לו הקב"ה שכרו גם כן שנולד לו פרה אדומה בעדרו, וידוע כי פרה אדומה הוא חוק לגמרי ואין השכל יכול להשיג המצוה ואילו כבוד או"א השכל מחייב אותו לגמרי, ומפני שהיה מקיים מצות כבוד או"א, שהשכל מחייב לגמרי, נולד לו פרה אדומה בעדרו, שאלו שניהם הם 'חוק ומשפט', כבוד או"א הוא משפט, כי כך ראוי במשפט, ופרה אדומה הוא חוק, והם מתחייבים זה מזה, ונתלים זה בזה כאשר ידוע לחכימין".
כיוצא בזה מובא בספר 'דברי שאול' (על אגדות הש"ס כאן; וראה עוד בספרו עה"ת פר' וירא בפסוק והאלקים נסה את אברהם): "שמעתי בשם הגאון בעל קצות החושן ז"ל, שאמר מה שנולד לו פרה אדומה הוא להראות לו שהוא אבד שכר בשביל מצוה שכליות, והראה לו השי"ת שישראלים נותנים לו ממון הרבה בשביל פרה אדומה שהיא מצוה חוקית, ודפח"ח" (ועעו"ש).
אולם מכל האמור עד כה למדנו שמצות כיבוד אב ואב היא מצות שכלית, ומן הראוי להביא מה שמובא בספר 'אילה שלוחה' (ליקוטים ד"ה שמעתי) בשמו של הרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב זי"ע, שאין הדברים אמורים כי אם אצל אומות העולם, אולם שונה הוא בבני ישראל, כי בהם גם מצות כיבוד אב ואב מצוה חוקית היא, וז"ל: "שמעתי מפי הה"צ מו"ה אורי (שליט"א) [זצ"ל] מסאמבור בזה הלשון: הרב אדמו"ר מו"ה צבי זללה"ה מזידיטשוב אמר לחתנו הה"צ מו"ה יהודה צבי זללה"ה מראזדיל, שמצות כיבוד אב אינו מצות שכליות רק כמו חוקה. והקשה לו הרב מראזדיל מדמא בן נתינה, כי המפרשים אומרים, מה שנתן לו הקב"ה פרה אדומה בעדרו כדי להראות שהוא קיים מצות שכליות, וחכמי ישראל רצו לקיים מצות חוקים, ותירוץ לו הה"ק מזידיטשוב, בעכו"ם הוא מצות שכליות, אבל לא בישראל, כי נמנו וגמרו (עירובין יג:) 'נוח לו לאדם שלא נברא משנברא'".
כיוצא בזה כתב ה'חתם סופר' בפר' קדושים (עה"פ איש אמו ואביו תיראו): "כי הנה כיבוד ומורא אב ואם כתב הרמב"ן סוף הסדרה (כ, ט) שהם שותפים ביצירה עם הקב"ה והושוה כבודם לכבוד המקום ב"ה, ע"ש. והנה אחז"ל 'נח לו לאדם שלא נברא משנברא', ועל כן עשו הרשע וחבריו שאומרים הרוג בקר ושחוט צאן כי מחר ימותו וכל מגמתם העה"ז, ואינם מאמינים בדין וחשבון שלעת"ל, להם נוח הבריאה בעוה"ז, על כן הם מכבדים האבות ביותר, והוא ממצות שכליות שהאבות הביאם לעונג העוה"ז, ויעקב וחבריו הזוחלים ורועדים תמיד שמא יגרום החטא, וחושבים נח שלא נברא משנברא אין מצות כיבוד ומורא אב ואם שכליות כ"כ אצלם, האמנם באמת כתבו תוס' (שם) שצדיקים אשרי להם ולדורם... אלא שהצדיק אינו מאמין בעצמו שהוא מאותן שנוח לו הבריאה, על כן נענש יעקב לבסוף על כ"ב שנה שפירש מאביו, שגלוי וידוע לפני הקב"ה שנוח ליעקב שנברא, ויש לו לכבד השותפים ביצירתו..." (וע"ע מש"כ בזה בתו"מ פר' יתרו בפסוק כבד את אביך הב').
