טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
הנהו בי תרי דהוו קא שתו חמרא תותי ציפי בבבל – צפצפת הפרת
"הנהו בי תרי דהוו קא שתו חמרא תותי ציפי בבבל, שקל חד מינייהו כסא דחמרא יהב ליה לחבריה, אמר: מיקדשא לי ברתיך לברי; אמר רבינא: אפילו למאן דאמר חיישינן שמא נתרצה האב, שמא נתרצה הבן לא אמרינן" (קידושין, מה ע"א).
פירוש: מסופר: הנהו בי תרי דהוו קא שתו חמרא תותי ציפי [שנים שהיו יושבים ושותים יין תחת עצי צפצפה] בבבל. שקל חד מינייהו כסא דחמרא, יהב ליה לחבריה [לקח אחד מהם כוס יין, נתנה לחבירו]. אמר: מיקדשא [תתקדש] לי בכך ברתיך לברי [בתך לבני]. אמר רבינא: אפילו למאן דאמר [לשיטת מי שאומר] בקטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה חיישינן [שחוששים אנו] שמא נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן [אין אנו אומרים] וכיון שקידש אביו את האשה שלא מדעת בנו אין אלו קידושין (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: צפצפת הפרת שם באנגלית: Euphrates Poplar שם מדעי: Populus euphratica
שם נרדף במקורות: חילפא, ציפי
הנושא המרכזי: מה פירוש המילה "ציפי"?
בפירוש רש"י במקום אנו מוצאים שתי חלופות לזיהוי השם "ציפי" (ביחיד "צפתא"): "תותי ציפי - תחת אילני צפצפה שהוא מין ערבה, לשון אחר מחצלות נתונות על גבי זיזין הבולטין ברה"ר לשבת תחתיהן מפני החמה". מקור מסורת זיהוי "ציפי" עם הצפצפה לא ברור לי(1) לעומת זאת משאר איזכורי "ציפי" בגמרא משתמע בברור שהכוונה למחצלת או אגודות צמר(2). רבינו יהונתן על הרי"ף (קידושין, יט ע"א לפי דפי הרי"ף) משלב בין שני הפירושים: "תותי ציפי - אילני צפצפה שהוא מין ערבה ועושין מהן מחצלות והן נתונין על גבי זיזין הבולטין לרשות הרבים לישב בצל תחתיהן מפני החמה". לפירושו המחצלות נקראות "ציפי" משום שהן עשויות מצפצפה. כפי שנראה בהמשך ניתן להפיק מהצפצפה סוג מסויים של סיבים שמהם ניתן לארוג מחצלת. מקור השם צפצפה הוא בקולות הרישרוש כעין צפצוף שמשמיעים עלי הצפצפה הודות לפטוטרות הארוכות שלהם המאפשרות לעלים לנוע ברוח (בניגוד לעלי הערבה בעלי הפטוטרות הקצרות).
האיחוד שערך רבינו יהונתן בין שני פירושי רש"י (הצפצפה והמחצלת) לא עולה בקנה אחד עם פירושי רש"י במקומות אחרים. בגמרא בשבת (קמ ע"ב) מצאנו: "ואמר רב חסדא: בר בי רב לא ליתיב אציפתא חדתא, דמכליא מאניה"(3). מפרש רש"י: "אציפתא חדתא - מחצלת חדשה של גמי לח, ולחלוחית הגמי מבלה הבגדים". בגמרא בקידושין (יב ע"ב) "ציפתא" קשורה להדס: "ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא, אמרו ליה: והא לית בה שוה פרוטה? אמר להו: תיקדוש בארבע זוזי דאית בה וכו'"(4). כאן מפרש רש"י: "בציפתא דאסא - מחצלת של הדס".
קיימות ראיות רבות לכך ש"ציפי" הן מחצלות: במסכת ברכות (כה ע"א) אנו לומדים: "בעו מיניה מרב ששת: ריח רע שאין לו עיקר מהו? אמר להו: אתו חזו הני ציפי דבי רב, דהני גנו והני גרסי"(5). בבא בתרא (ח ע"ב) הדבר מפורש אף יותר: "אמר אביי: מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי כנישתא, כיון דשמעה להא דתניא: ולשנותה לכל מה שירצו, הוה יתיב"(6). כאן מביא רש"י רק את הפירוש השני: "אציפי דבי כנישתא - מחצלות של בית הכנסת משום דמזבני להו ממעות הקופה". במשמעות דומה אנו מוצאים גם בגמרא בנדרים (נ ע"א): "... דלי ציפתא ואמר ליה לשלוחא: חזי מאי איכא, מיהו לא ניחא לי דאיתהני בהדין עלמא"(7). "ציפי" במשמעות אגודות צמר מופיעים במסכת בבא בתרא (יט ע"א): "דתניא: טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר, ובלשונות של ארגמן ובמוכין, ואין מטלטלין אותן!". מפרש רש"י: "ציפי צמר - לאחר שסרקו ונפצו במסרק"..
 |
|
 |
|
תמונה 1. ערבה לבנה צילם: MPF |
|
תמונה 2. צפצפת הפרת צילם: copepodo |
|
|
 |
|
תמונה 3. צפצפת הפרת - עלים צעירים צילם: ברוך אליצור |
|
תמונה 4. צפצפת הפרת - מגוון עלים מעץ בודד |
(1) "ייתכן והמקור הוא הדמיון הפונטי בין "ציפי" לצפצפה. בערבית השם צ'פצ'ף הוא ערבה אך במקורו הוא היה שמה של הצפצפה.
(2) ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "צף") מתרגם על פי הערבית ולדעתו "ציפי" הם "כסא והדום אשר יושבין עליו". משמעות זו אינה מתאימה למשתמע מהסוגיות שאביא להלן.
(3) פירוש: אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּר בֵּי רַב לָא לֵיתִיב אַצִּיפְתָא חַדְתָּא, דִּמְכַלְּיָא מָאנֵיהּ [בן בית הרב אל ישב על מחצלת חדשה, לפי שהיא מכלה את בגדיו ברטיבותה].
(4) פירוש: מסופר: ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא [אדם אחד שקידש אשה במחצלת של הדסים], אמרו ליה [לו]: והא לית [והרי אין] בה שוה פרוטה! אמר להו [להם]: אם כן תיקדוש [שתתקדש] בארבע זוזי דאית [דינרים שיש] בה, שהיו כרוכים בתוך המחצלת. שקלתא ואישתיקא [לקחה האשה את המחצלת ושתקה].
(5) פירוש: בעו מיניה [שאלו ממנו] מרב ששת: ריח רע שאין לו עיקר שאין מקור הריח בדבר נראה לעין אלא בדבר אחר, כגון נפיחה, מהו דינו? אמר להו [להם]: אתו חזו הני ציפי דבי [בואו וראו אותן מחצלות של בית] הרב, בית המדרש, דהני גנו והני גרסי [שאלה ישנים ואלה לומדים] ואין חוששים לריח רע.
(6) פירוש: אָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ [מתחילה] לֹא הֲוָה יָתֵיב מָר אַצִּיפֵי דְּבֵי כְנִישְׁתָּא [היה יושב אדוני מורי רבה, על המחצלות של בית הכנסת] משום שנקנו מכספי קופת צדקה, כֵּיוָן ששְׁמָעָהּ לְהָא דְּתַנְיָא [את זו ששנינו בברייתא] שרשאים לקחת את הצדקה וּלְשַׁנּוֹתָהּ לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, הֲוָה יָתֵיב [היה יושב].
(7) פירוש: דְּלִי צִיפְתָא [הרים את המחצלת] שהיה יושב עליה וְאָמַר לֵיהּ [לו] לִשְׁלוּחָא [לשליח]: חֲזִי מַאי אִיכָּא [ראה מה שיש כאן] שנעשה לו נס ונתמלא המקום דינרים, להראות לו שאם היה רוצה בכך היה לו ממון רב. והסביר: מִיהוּ [בכל זאת], לֹא נִיחָא [נוח] לִי דְּאִיתְהַנֵּי בְּהָדֵין עָלְמָא [שאהנה בעולם הזה].
רשימת מקורות:
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (218-222).
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 138-139.
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "צפצפת הפרת", "צפצפה מכסיפה".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
