הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרבי מאיר בדיני תנאים?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
קידושין סא ע"א-ע"ב
מתני'. ר' מאיר אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן - אינו תנאי,
שנאמר: +במדבר לב+ ויאמר... אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן,
וכתיב: ואם לא יעברו חלוצים;
רבי חנינא בן גמליאל אומר: צריך הדבר לאומרו,
שאלמלא כן, יש במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו...
בשלמא לרבי מאיר, היינו דכתיב: +בראשית ד+ אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ,
אלא לר' חנינא, למה לי?
סלקא דעתך אמינא, אם תיטיב - אגרא, אם לא תיטיב - לא אגרא ולא דינא, קא משמע לן.
בשלמא לר' מאיר, היינו דכתיב: +בראשית כד+ אז תנקה מאלתי,
אלא לרבי חנינא בן גמליאל, למה לי?
איצטריך, סלקא דעתך אמינא, היכא דניחה לה לדידה ולא ניחא ליה לדידהו מייתי בעל כרחייהו, קא משמע לן.
אם לא תאבה האשה למה לי? איצטריך,
סד"א, היכא דניחא להו לדידהו ולא ניחא לה לדידה נייתי בעל כרחה, קא משמע לן.
בשלמא לר' מאיר, היינו דכתיב: +ויקרא כו+ אם בחקותי תלכו +ויקרא כ"ו+ ואם בחקותי תמאסו,
אלא לר' חנינא בן גמליאל, למה לי?
איצטריך, ס"ד אמינא, אם בחקותי תלכו - ברכה, אם בחקותי תמאסו - לא ברכה ולא קללה, קא משמע לן.
בשלמא לר"מ, היינו דכתיב: +ישעיהו א+ אם תאבו ושמעתם וגו' ואם תמאנו ומריתם וגו',
אלא לרבי חנינא בן גמליאל, למה לי?
אצטריך, סד"א, אם תאבו - טובה, ואם תמאנו - לא טובה ולא רעה, קמ"ל.
1.
במשנתנו מובאת מחלוקת בין רבי מאיר ורבי חנינא בן גמליאל.
2.
תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של ר' חנינא בן גמליאל
ר' חנינא בן גמליאל -
תנא בדור הרביעי בנו של רבן גמליאל דיבנה (נדה דף ח' ע"ב רש"י). אחיו הגדול של רבן שמעון בן גמליאל (אבי רבי). רשב"ג מסר משמו (תוספתא נדה פ"ז ה'). נראה שהיה תלמידו של ר' טרפון (נדרים דף ס"ב ע"א) חלק עם ר' עקיבא (נדה שם) ועם תלמידיו של ר' עקיבא (תוספתא ע"ז פ"ד).
3.
לפי הנ"ל, לכאורה ההלכה לא צריכה להיות כרבי מאיר כי אצל התנאים לכאורה לא תקף הכלל של "הלכה כבתראי". ועל כן יש לפסוק כרבי חנינא בן גמליאל שהיה בדור שלפני רבי מאיר.
4.
כמו כן, אם "רבי" היה רוצה לפסוק כרבי מאיר הוא היה משמיט את שמו של רבי מאיר ברישא של משנתנו והיה כותבה ב"סתם" כתנא קמא, ואז לפי כללי הפסיקה הרגילים הרי שבדרך כלל הלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד שחולק עליו.
5.
במסכת גיטין דף עה יש מחלוקת ראשונים אם נפסק כרבי מאיר.
6.
אבל מסוגייתנו קצת משמע שהלכה כרבי מאיר כי הגמרא כמה פעמים מקבלת בפשטות את דעת רבי מאיר.
ואולי להיפך, מכך שהגמרא מקשה ומיישבת את דברי רבי חנינא בן גמליאל משמע שהלכה כמותו.
[לכל אחד מהצדדים הנ"ל לכאורה מדובר ב"מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"]
7.
מהגמרא במסכת נדרים דף יא משמע שגם רבי יהודה חולק על רבי מאיר.
מיספור הסעיפים - בהמשך לסעיפים בסוגייתנו:
מתני'. האומר לחולין שאוכל לך, לא כשר, ולא דכי, טהור וטמא, נותר ופיגול - אסור.
כאימרא, כדירים, כעצים, כאשים, כמזבח, כהיכל, כירושלים, נדר באחד מכל משמשי המזבח, אע"פ שלא הזכיר קרבן - ה"ז נדר בקרבן;
רבי יהודה אומר: האומר ירושלים - לא אמר כלום.
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף יא עמוד א
גמ'. סברוה מאי לחולין? לא לחולין ליהוי אלא קרבן,
מני מתני'?
אי ר"מ, לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן,
דתנן, ר"מ אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן - אינו תנאי!
אלא ר' יהודה היא...
מני מתני'?
אי ר"מ, לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן,
דתנן, ר"מ אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן - אינו תנאי!
הערה: בנדרים מדובר במצוה/דין ש"בין אדם למקום", ואילו אצל בני גד מדובר לכאורה ב"בין אדם לחברו" - ענייני קניין בארץ ישראל!
8.
סוגייתנו מפרשת שדרישת רבי מאיר ל"תנאי כפול" נגזרת מהכלל שלא אומרים "מכלל לאו אתה שומע הן".
8.1
מדובר בסברא או בגזירת הכתוב?
9.
תוספות מסכת נדרים דף יא עמוד א:
דאי ר"מ לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן - תימה דאמרינן בשבועות פרק שבועת העדות (שבועות דף לו.) כי לית ליה לר"מ בממונא אבל באיסורא אית ליה [וי"ל] נדרים נמי חשיב ליה איסורא דאית ביה ממונא כיון שאוסר ממון של חבירו עליו.
רבי מאיר דורש "תנאי כפול" רק בדיני ממונות, ובנדרים יש "צד" ממוני. עונה על הערתנו לעיל בסוף סעיף 7.
10.
המשך הגמרא:
אלא ר' יהודה היא,
10.1
רש"י מסכת נדרים דף יא עמוד א:
"אלא - מתניתין רבי יהודה היא דאית ליה מכלל לאו אתה שומע הן דלית ליה תנאי כפול."
רש"י לא מביא את המקור לדברי רבי יהודה.
10.2
חידושי הרשב"א מסכת נדרים דף יא עמוד א:
"אלא ר' יהודה היא כו'. ומשום דאשכחן בשלהי השולח [גיטין דף מו ?] דר' יהודה לא בעי תנאי כפול נקט הכא ר' יהודה, וה"ה דמצי לשנויי דאתי כר' חנינא בן גמליאל דפליג בהדי ר"מ בהדיא בקדושין [קידושין דף סא],
אלא משום דאיירי ר' יהודה במתני' ניחא ליה לאוקמה כר' יהודה
ואפי' בתרי תנאי אליבא דר' יהודה
ולא לאוקמה כר' חנינא בן גמליאל דלא איירי בהא מתני'."
רבי יהודה לא חולק על רבי מאיר באותה משנה שבה אמר רבי מאיר את דבריו, אלא נלמד מדבריו בסוגיה אחרת.
והגמרא לא מזכירה את מי שחולק במפורש באותה משנה על רבי מאיר - רבי חנינא בן גמליאל - מפני שרבי יהודה גם סובר כמותו והוא כבר מוזכר במשנתנו [נראה כנימוק טכני- מתודי!!!]
הערה: למרות שרבי חנינא בן גמליאל מוזכר במחלוקת עם רבי מאיר בסוגיה העיקרית בקידושין דף סא!
[הערה: מהאמור לעיל משמע שעדיף לבחור בשם חכם שכבר מוזכר בסוגיה מאשר להביא את שמו של החכם שהוזכר בסוגיה אחרת, אע"פ שהסוגיה האחרת היא הסוגיה העיקרית, או כביטוי "סוגיה בדוכתה" / "סוגיה בדוכתיה"]
10.3
הר"ן מסכת נדרים דף יא עמוד א:
הוא מוסיף על דברי הרשב"א לעיל בסעיף 3.2:
ואף על גב דאצטריך לדחוקי ולמימר תרי תנאי אליבא דרבי יהודה ולא בעי לאוקמא כרבי חנינא שלא נזכר בה כלל.
11.
פירוש הרא"ש מסכת נדרים דף יא עמוד א:
אלא ר' יהודה היא. דהוא בר פלוגתיה דר' מאיר בכל מקום:
הוא מחדש חידוש גדול: מכיון שבמשנה שהובאו דברי רבי מאיר לגבי "תנאי כפול" משמע שהוא בא לחלוק על תנא אחר, כנראה שהחולק עליו הוא רבי יהודה שנחשב "בר פלוגתיה". אבל קצת קשה לי, מפני שבאותה משנה רבי מאיר חולק ממש על רבי חנינא בן גמליאל כלעיל בסעיף 3.2.
אלא, צריך לומר, שכוונתו למשנתנו, שמכיוון שלא מתאים לרבי מאיר ממילא צריך לומר שמתאים ל"רבי יהודה" שנחשב "בר פלוגתיה" של רבי מאיר - בלי הוכחה ישירה.
11.1
למעשה הגמרא יכלה לומר שמשנתנו היא כרבי חנינא בן גמליאל שחולק במפורש על רבי מאיר במסכת קידושין דף סא - "שוטנשטיין", הערה 4.
12.
אם אמנם רבי יהודה חולק על רבי מאיר הרי שאולי האמור לעיל בסעיף 4 לא מדוייק, למרות ש"רבי" רשאי לפסוק כתנא קמא גם נגד רבים. ואולי רבי לא הוסיף את שמו של רבי יהודה במשנתנו - מסכת קידושין דף סא - כדי שלא ייראה שרבים חולקים על רבי מאיר.
13.
הערה כללית: נראה לי שיש צורך לבדוק את הסדר הכרונולוגי של הסוגיות [= "עריכת הגמרא"].
כנראה שהסוגיה בקידושין דף סא היא הסוגיה הראשונה ואילו זו שבנדרים "נולדה" אחריה!
