סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנינא חדא זימנא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין עד ע"א

 

אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי.
מאי בדוקי?
אילימא שבודקין את אמו ואומרת לכשר נבעלתי - נאמנת,
כמאן? כרבן גמליאל,
תנינא חדא זימנא! דתנן:
היתה מעוברת, ואמרו לה מה טיבו של עובר זה?
אמרה להם מאיש פלוני וכהן הוא,
רבן גמליאל ור' אליעזר אומרים: נאמנת,
ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין;
ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל!
חדא להכשיר בה, וחדא להכשיר בבתה.
הניחא למאן דאמר לדברי המכשיר בה פוסל בבתה,
אלא למ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה,
אבא שאול מאי אתא לאשמועינן?
דאבא שאול עדיפא מדרבן גמליאל,
דאי מהתם, ה"א התם דרוב כשרין אצלה, אבל היכא דרוב פסולין אצלה - אימא לא,
צריכא.
אמר רבא: הלכה כאבא שאול. 

1.

רש"י מסכת קידושין דף עד עמוד א:

שבודקין את אמו ונאמנת כמאן כרבן גמליאל - בתמיה למה ליה לרבי למיתנייה לפלוגתא בתרי דוכתי ליתני הא דאבא שאול התם וכן היה אבא שאול אומר כדבריו.

רש"י מסביר שמשמעות קושיית ה"תנינא חדא זימנא" היא, שהיה על רבי יהודה הנשיא - עורך המשנה - לצרף יחד את שתי המשניות. אמנם, לא לצרף את שתי המשניות ממש, אלא היה צריך להוסיף בסוף המשנה במסכת כתובות דף יג את הניסוח "וכן היה אבא שאול אומר כדבריו."

כלומר, הקושיה היא על "רבי" שלא צרף את שמות שני התנאים למשנה אחת במסכת כתובות דף יג [כי יותר נח מאשר לצרף את רבן גמליאל לאבא שאול במשנתנו?].

2.

הליכות עולם שער שני פרק ב:

לג. מצינו דמקשה מאי קמ"ל תנינא חדא זימנא מתרי תנאי דחד תנא אמר מילתא ואידך תנא אמרה בדוכתא אחרינא, כי הא דפרק עשרה יוחסין במשנת אבא שאול קורא לשתוקי בדוקי ואמרינן מאי בדוקי אילימא שבודקין את אמו תנינא חדא זימנא ראוה מדברת וכו' ומילתא דהכא אבא שאול אמרה ומילתא דהתם ר"ג ור' יהושע אמרוה

משמע מדבריו שסוגייתנו היא "חריגה" לשאלת "תנינא חדא זימנא", מכיון שמדובר בשני תנאים שונים - רבן גמליאל ואבא שאול.

3.

והוא מסביר מדוע סוגייתנו היא "חריגה":

ואין שיטת הגמרא להקשות מאי קא משמע לן תנינא חדא זימנא מתרי תנאי אלא מסתם משנה לסתם משנה ועל רבי קא פריך מאי קמ"ל רבי הא תנינא חדא זימנא.

בדרך כלל קושיית "תנינא חדא זימנא" היא על שתי משניות כשכל אחת מהן היא "סתם משנה" - מה שאין כן בסוגייתנו.

3.1

והוא מיישב:

אלא שיש לומר דהתם בקידושין הכי קפריך תנינא חדא זימנא כלומר אמאי לא תנא לה רבי בחד דוכתא ולומר התם וכן אבא שאול אומר.

וכדברי רש"י בסוגייתנו - לעיל בסעיף 1 - שהקושיה היא אמנם על "רבי" עורך המשנה.

4.

וכן מצינו תנינא ממשנה לברייתא, פרק אותו ואת בנו גבי הזורע כלאים לוקה וכו' ומקשינן תנינא נזיר שהיה שותה יין כל היום וכו' והך דהזורע כלאים לוקה אינה משנה אלא ברייתא

והוא "מחדש" שקושיית "תנינא חדא זימנא" יש גם מכך שכבר במשנה שנוי מה שמובא בברייתא.

5.
אבל לא מקשים "ותנינא חדא זימנא" מדוע שנוי בברייתא מה ששנוי במשנה:

ומברייתא למשנה אין שיטת הגמרא להקשות מאי קמ"ל תנינא חדא זימנא (דכמה) [ובכמה] דוכתי אשכחנא בברייתא מה ששונה במשנה
אלא דהכי קא פריך דמכל מקום היה לו לשנות הברייתא באותו ענין ששונה במשנה אחר שהדין אחד, וכן כתבו שם התוספות (וז"ל):

הביטוי "תנינא חדא זימנא" רק ממשנה למשנה וממשנה לברייתא [מדוע חזר בברייתא על מה שכתוב במשנה] ולא מברייתא למשנה.

6.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל סא:

וכגון זה כתבו רש"י והתוס' בפ"ב דחולין [דף] ל"א א' דלא פרכינן הא תנינא חדא זימנא במילתא דאתיא מדיוקי
והיינו טעמא כדכתיבנא דכיון שלא בא מפורש במתניתין אין זה כפל ועל כגון דא רגיל תלמודא לתרוצי ולמימר פלוני דיוקא דמתני' אתאי לאשמועינן עיין שבת דף ל"ז ב' ושבועות דף כ"ט ב'
ומצאתי מחודש בעירובין דף פ"ה ב' דמקשה מאי קמ"ל תנינא ומדיוקא מייתי לה ועיין הליכות אלי כלל תקי"ג:

ה"יד מלאכי" מוסיף ששאלת "תנינא חדא זימנא" היא רק כאשר הדין כתוב במפורש במשנה ולא כאשר הדין נלמד מתוך דיוק במשנה.

7.

בתחילת דבריו [לא צוטט לעיל] ה"יד מלאכי" מסביר שישנו ביטוי נוסף בש"ס "אף אנן נמי תנינא", כלומר יש סיוע לאמורא מדברי משנה והגמרא לא מביאה זו כקושיה "מאי קא משמע לן , תנינא" = מה האמורא משמיע לנו הרי דין זה כבר נלמד ממשנה?

וכאן הוא מביא הבחנה מאד יסודית וחשובה:

כשהדין במשנה ברור ולא נלמד מתוך דיוק אז מופיע כקושיה "מאי קמ"ל, תנינא?" – כי המשניות היו ידועות לאמוראים, אבל כאשר הדין נלמד מדיוק אי אפשר להקשות ממנו אבל אפשר להביא ממנו ראיה לאותו אמורא.

וגם לגבי "תנינא חדא זימנא", כיון שמדובר בשתי משניות יש מקום לשאלה, אבל אם מדובר בברייתא ומשנה לא בהכרח תמיד ניתן לשאול השאלה של "תנינא חדא זימנא".

8.

תוספות מסכת חולין דף פב עמוד ב:

תנינא נזיר שהיה שותה כו' - אף על גב דהך דהזורע כלאים ברייתא היא ובכמה ברייתות שונה מה שבמשנה מ"מ היה לו לשנות באותו ענין ששונה במשנה
וכה"ג אשכחן בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עד.) גבי אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי דפריך תנינא מה טיבו של עובר זה כו'
ופי' שם בקונטרס דהכי פריך תנינא כלומר התם הוה ליה למיתני.

כאמור לעיל בסעיף 4.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר