הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מדשקיל וטרי אליביה"; הלכה כתנא קמא="סתם משנה"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
קידושין פב ע"א
מתני'. לא ילמד אדם רווק סופרים, ולא תלמד אשה סופרים.
רבי אלעזר אומר: אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים.
ר' יהודה אומר: לא ירעה רווק בהמה,
ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת,
וחכמים מתירים.
גמ'. מאי טעמא?
אילימא משום ינוקי,
והתניא, אמרו לו לר' יהודה: לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה!
אלא רווק - משום אמהתא דינוקי,
אשה - משום אבהתא דינוקי.
ר' אלעזר אומר: אף מי שאין כו'.
איבעיא להו: מי שאין לו אשה כלל, או דלמא בשאינה שרויה אצלו?
תא שמע: אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו - לא ילמד סופרים.
1.
פסק הרמב"ם בסוגייתנו:
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יג:
מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות, מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם ונמצא מתגרה בנשים, וכן אשה לא תלמד קטנים מפני אבותיהן שהן באין בגלל בניהם ונמצאו מתייחדים עמה,
ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו.
2.
שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כב סעיף כ:
יט כו] מי {יג} שאין לו אשה כ <יא> לא ילמד תינוקות, מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם כא ונמצא מתגרה בנשים. כב (כא) וכן אשה לא תלמד קטנים, מפני אבותיהם שהם באים בגלל בניהם ונמצאו מתייחדים עמה.
ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר, אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו.
משמע מההלכה שמי שיש לו אשה [אפילו אם היא בביתה ולא נמצאת לצידו ממש] רשאי ללמד בבית הספר, ולא חוששין לייחוד עם אמהות הילדים.
3.
בפשטות - הלכה זו איננה כברייתא בסוגייתנו.
4.
הברייתא מובאת לשיטת רבי אלעזר במשנתנו, אבל תנא קמא סובר כפי שמובא להלכה.
5.
כך מוסבר להלן:
מגיד משנה הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יג:
[יג] מי שאין לו אשה וכו'. במשנה שם (קידושין דף פ"ב) לא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים
רבי אליעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים
ובגמרא רווק משום אמהתא דינוקי אשה משום אבהתא דינוקי.
עוד שם על הא דרבי אליעזר איבעיא להו מי שאין לו אשה כלל או דילמא כשאין שרוי אצלה
ת"ש אף מי שיש לו אשה ואינה שרויה אצלו לא ילמד סופרים
ואמרו בירושלמי ואינה שרויה אצלו באותו מקום.
ונראה שרבינו פוסק כרבי אליעזר משום דשקלו וטרו בגמרא אליביה
כאן הוא מסביר שפסק ההלכה הוא כרבי אלעזר דווקא.
וכוונת רבי אלעזר היא כפי שמובא בהלכה.
ותנא קמא סובר שרק מי שלא היתה לו אשה מימיו אסור לו ללמד בבית ספר.
5.1
והוא מדגיש את העיקרון הפסיקתי, שהלכה כמי ש"שקיל וטרי אליביה", וכאן הגמרא הציגה "איבעיא" לפי רבי אלעזר במשנתנו.
6.
והוא ממשיך:
ויש לחלוק ולומר משום דנפקא מינה לת"ק הוא
הוא סובר שגם אם הגמרא דנה לפי רבי אלעזר יתכן שכוונתה לברר מתוך כך מה סובר "תנא קמא".
7.
האם הוא חולק על הכלל "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"?
7.1
האם הלכה כתנא קמא נגד רבי אלעזר ?
7.2
במשנתנו מדובר ברבי אלעזר או ברבי אליעזר?
8.
והוא מסביר את מהלך הסוגיה:
והכי קא בעי מי שאין לו אשה כלל קאמר ואתא לאוסופי את"ק דאילו ת"ק אמר דוקא רווק שלא נשא מעולם
ואמר ר' אליעזר אפי' נשא כיון שאין לו עכשיו
או דילמא בשאין שרויה אצלו
דאילו ת"ק אמר כל שאין לו עכשיו רווק נמי קרי ליה
ואתא רבי אליעזר למימר דאפילו יש לו ואינה שרויה אצלו לא.
מיהו לענין הלכתא קי"ל כסתם משנה דכל שיש לו עכשיו יכול ללמוד.
והוא פוסק כ"סתם משנה". חשוב להסביר שכוונתו ל"תנא קמא" בסוגייתנו, שמוגדר כ"סתם משנה".
לפי זה יש מענה לשאלתנו בסעיף 7.1.
8.1
וכן נראה מן ההלכות שלא הזכירו בעיא זו
אם יש גירסא בגמרא ללא הדיון של ה"איבעיא" ממילא אין בסוגייתנו מצב של "שקיל וטרי", וממילא יש מענה לשאלתנו לעיל בסעיף 7.
ואף על פי שהיה להם להזכירה כדי לדעת דברי ת"ק
אפשר שסמכו דסתם רווק הוא מי שאינו נשוי עכשיו
ואפשר שרבינו ז"ל סובר דהאי שרויה אצלו בבית הספר קאמר
ולא קי"ל כרבי אליעזר אלא כת"ק דכל שהוא נשוי עכשיו מותר ואף על פי שאשתו במקום אחר וכן עיקר:
