הרקיבו כולן ומקצתן
בבא קמא צח ע"ב
"[גזל] פירות והרקיבו - אומר לו הרי שלך לפניך. והתנן. פירות והרקיבו - משלם כשעת הגזילה? אמר רב פפא: כאן שהרקיבו כולן, כאן שהרקיבו מקצתן".
קשה, מה ההבדל בין הרקיבו כולן להרקיבו מקצתן? הרי מה שלא נרקב לא נרקב, ומה שנרקב ניזוק לגמרי!
וכתב רבינו יהונתן מלוניל: (דף לה ע"א בדפי הרי"ף) "הרקיבו מקצתם שאינו נכר כל כך הזיקן". וכן כתב הנימוקי יוסף שם: "הרקיבו מקצתן. כיון דאורחייהו בהכי כהיזק שאינו ניכר חשבינן ליה".
אך קשה למה נחשב להיזק שאינו ניכר? הרי הריקבון ניכר היטב, עד שאין אדם אוכלו!
אלא שאין הגזלן קונה ומתחייב כשעת הגזילה אלא בשינוי שמשנה את שם הגזילה, כך אמרו לעיל בדף צו ע"א: "אמר רב פפא: האי מאן דגזל דיקלא מחבריה וקטליה, אף על גב דשדיא מארעא לארעא דידיה - לא קני, מאי טעמא? מעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא מיקרי; דיקלא ועביד גובי - לא קני, השתא מיהת גובי דדיקלא מיקרי; גובי ועבדינהו כשורי - קני; כשורי רברבי ועבדינהו כשורי זוטרי - לא קני, עבדינהו קצוצייתא - קני. אמר רבא: האי מאן דגזל לוליבא ועבדינהו הוצי - קני, דמעיקרא לוליבא מיקרי והשתא הוצי; הוצי ועבדינהו חופיא - קני, מעיקרא הוצי והשתא חופיא".
ופירות שהרקיבו מקצתן עדין נקראים פירות, אלא שלקו. אך כשהרקיבו כולן כבר אין כאן פירות אלא ריקבון.
