הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
היכי דמי?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא קח ע"א
בעי רמי בר חמא: ממון המחייבו כפל פוטרו מן החומש, או דלמא שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש?
היכי דמי?
כגון שטען טענת גנב ונשבע, וחזר וטען טענת אבד ונשבע,
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף קח עמוד א
ובאו עדים אקמייתא והודה אבתרייתא, מאי?
ממון המחייבתו כפל פוטרו מן החומש, והא איחייב ליה עילויה כפילא,
או דלמא שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש,
והא שבועה בתרייתא הואיל דלא קא מחייבא ליה כפילא - תחייביה חומשא?
מבנה הסוגיה:
1.
"חקירה" - בעיה עקרונית:
בעי רמי בר חמא: ממון המחייבו כפל פוטרו מן החומש, או דלמא שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש?
2.
היכי דמי?
רש"י: "והיכי דמי - כלומר למאי נ"מ כגון שטען טענת גנב כו'"
3.
המקרה:
כגון שטען טענת גנב ונשבע, וחזר וטען טענת אבד ונשבע,
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף קח עמוד א
ובאו עדים אקמייתא והודה אבתרייתא, מאי?
4.
הדין במקרה שמובא לעיל בסעיף 3 תלוי במחלוקת בין שני צדדי החקירה לעיל בסעיף 1 - זו הנפקא מינה:
ממון המחייבתו כפל פוטרו מן החומש, והא איחייב ליה עילויה כפילא,
או דלמא שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש,
והא שבועה בתרייתא הואיל דלא קא מחייבא ליה כפילא - תחייביה חומשא?
5.
של"ה - כללי התלמוד (ט) כלל אלף:
קעד.
היכי דמי. כל 'היכי דמי' שואל באיזה נושא נאמר הדין הזה. כלומר, מהו הנושא שבו הדין הזה.
ולפעמים היכי דמי פירושו: למאי נפקא מינה, כגון שהנושא ידוע, ושואל למאי נפקא מינה, כלומר מה לי שיהיה כך. עיין פרק הגוזל עצים (בבא קמא דף קז ב) בעי רמי בר חמא ואמר היכי דמי, ופירש רש"י ז"ל (ד"ה והיכי דמי) [כלומר], למאי נפקא מינה.
משמע ממנו - על סמך דברי רש"י בסוגייתנו - לעיל בסעיף 2 - שלפעמים הביטוי "היכי דמי" דומה לביטוי "למאי נפקא מינה" ומשמעותו "מה לי שיהיה כך" - באיזה מקרה מדובר שעליו נוכל להחיל את הדין/השאלה
6.
בדרך כלל ה"היכי דמי" מובא כשיש מקרה שאודותיו דנים וחסרים פרטים אודות אותו מקרה, והגמרא מבקשת להשלים את הפרטים. השלמת הפרטים נפתחת בביטוי "היכי דמי".
בסוגייתנו הוצגה תחילה שאלה "עקרונית" והגמרא מחפשת "נפקה מינה" - מקרה מסויים שלגביו תהיה מחלוקת בדין על פי שני צדדי ה"חקריה".
6.1
עד כאן יש לשאול, מדוע באמת הגמרא משתמשת בביטוי "היכי דמי" ולא בביטוי המתאים יותר "מאי נפקא מינה" - 138 מופעים בש"ס. [אולי מדובר בסגנון של בתי מדרש שונים? ראה גם בסעיפים הבאים]
7.
והגמרא דנה ופוסקת:
אמר רבא, ת"ש: אמר לאחד מן השוק היכן שורי שגנבת?
...
אלא לאו שמע מינה: ממון המחייבו כפל פוטרתו מן החומש, ש"מ.
8.
"בעיה" נוספת:
בעי רבינא: חומש וכפילא בתרי גברי, מאי?
היכי דמי?
כאן הוצגה בעיה לגבי מקרה לא מפורט ולכן הגמרא שואלת היכי דמי - כדי להשלים את הפרטים החסרים, ואין זה כמשמעות "מאי נפקה מינה".
8.1
השלמת הפרטים:
כגון שמסר שורו לשני בני אדם וטענו בו טענת גנב,
חד נשבע והודה וחד נשבע ובאו עדים, מאי?
8.2
החלת שני צדדי הבעיה על המקרה לעיל בסעיף 8.1
מי אמרינן: בחד גברא קפיד רחמנא דלא משלם חומשא וכפילא,
האי נשלם כפילא והאי נשלם חומשא,
או דלמא עלויה חד ממונא קפיד רחמנא דלא נשלם עלה חומשא וכפילא,
והכא נמי חד ממונא הוא?
תיקו.
9.
סוגיה נוספת ש"דומה" למבנה הסוגיה לעיל בסעיף 8:
בעי רב פפא: תרי חומשי או תרי כפילי בחד גברא, מאי?
היכי דמי?
שטען טענת אבד ונשבע והודה,
וחזר וטען טענת אבד ונשבע והודה;
אי נמי, כגון שטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים,
וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים, מאי?
מי אמרינן: תרי גווני ממונא קאמר רחמנא דלא נשתלמו עילוי חד ממונא,
והכא חד גוונא הוא,
10.
לפי כל הנ"ל נראה לי שניתן לומר שהגמרא רצתה לשמור על מבנה אחיד לכל ה"בעי" בסוגייתנו, ולכן היא ניסחה גם בשאלה הראשונה - לעיל בסעיף 1 - בביטוי "היכי דמי" ולא ב"מאי נפקה מינה".
10.1
אבל נראה לי יותר נכון לומר שלמעשה הבעיות האחרונת "תלויות" בבעיה הראשונה, ולכן, גם בבעיה הראשונה הגמרא בחרה לנסח בלשון "היכי דמי". וזו התשובה לשאלתנו לעיל בסעיף 6.1
