סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 994

בענין לא תלקט לעני

בבא מציעא ט ע"ב


רש"י ד"ה מי שלקט את הפאה. רש"י כ' שמדובר באדם דעלמא ולא בבעל השדה שהרי בעל השדה מוזהר שלא ללקט, דכתיב לא תלקט להזהיר לעני על שלו. ואילו בגיטין כ' רש"י שמדובר בבעל השדה, כן העיר החת"ס ותי' שכאן מדובר מצד האיסור של לא תלקט, ושם מדובר מצד תופס לבעל חוב, ורק אחרי כן דחו דיש איסור לא תלקט, ולכן בס"ד יש לומר שמבואר גם בבעל השדה. וע' בחדושי הגר"ח [בסטנסיל] חקר אם לא תלקט הוי איסור או ממון, וכ' שיש ב' דינים ונ"מ שבמקום שיש תערובת האיסור בטל ברוב, ונשאר רק הדין ממון, ולכן כה"ג רש"י מודה שאמרים מיגו גם בבעל השדה. [עיי"ש שמת' בזה ק' הר"ש] ויש להעיר: א. מנלן שיש שתי הלכות? ב. ה"יונת אלם" מביא מהריטב"א שבעל שדה עני, מצד הדיני ממונות בעצם יכול לזכות, וכשם שבעל השדה יכול לזכות בשדה של אחרים, ורק בשדה שלו יש איסור, ולומד ה"יונת אלם" שהוי איסור בלבד. ג. ע' תוס' פסחים ל"ח תד"ה אתיא שהק' מדוע צריך פסוק שאינו יוצא במצה של טבל תיפ"ל דלא הוי לכם, ות' שמדובר בכהן והוא עני, והק' ה"שאגת אריה" שהלא גם עני מוזהר בשל שלו [מובא שם בהגהות מהר"ב רנשבורג] וזהו דין בכל ממון עניים ולא רק בלקט כדאיתא בחולין, ולפי הנ"ל י"ל שתוס' סובר שלא תלקט הוי איסור בעלמא, ולכן מת' ק' שהק' שלא הוי לכם וע"ז ת' שהוי לכם. [אלא שיש לדון מצד מצוה הבאה בעבירה אולי סוברים שרק בקרבן ולולב שבא להלול. ע' בתוס' הרשב"א]. ד. מה שכ' הגר"ח שרק האיסור בטל, לכאורה כוונתו שממון לא בטל ברוב, כדאיתא בביצה ל"ט. וצ"ב ששם יש חלוק בין ממון שיש לו תובעים או אין לו, ולכאורה כאן הוי ממון שאין לו תובעים [ויש לע' בסוגיא שם שאולי למסקנא אמרינן שממון לא בטל שוב אין לחלק כנ"ל]. ואין לומר שמדובר במכר עני [כמו במכירי כהונה] דמפורש בירושלמי גיטין פ"ג הל' ז' שאין מכיר לעני, ואולי יש לומר עפ"י ה"פרי יצחק" ס' מ"ט שהסברא שאין מכר לעני כיון שמתחלק בשדה שלא מדעת בעה"ב, מה שא"כ במ"ע שמתחלק בתוך הבית, ושם לא כתיב תעזוב אלא נתינה, שם יש מכר לעני. ע' נדרים פ"ד: ועיי"ש ברא"ש שבימות הגשמים אינו יכול לחלק בשדה ולכן מחלק בבית. ויתכן שרק מציאות ולא דין. אמנם בספר הנ"ל נוקט שהוי דין. וכן יש להעיר על ה"קצות" שמוכיח מדף י"א. שקטן אין לו זכיה בממון עניים, אף שבכל מתנות כהונה הוי כדעת אחרת מקנה שהתורה מזכה לו, מכ"מ כאן שכ' תעזוב צריך בעצמו לזכות. ולפי הנ"ל במעשר עני שמתחלק בתוך הבית שכ' ונתת, שוב הוי דעת אחרת מקנה ויהיה לקטן זכיה.

ובגדר של לא תלקט כ' הקה"י שעני לגבי השדה שלו הוי עשיר, כן דייק מלש' הגמרא דף י"ב ואבוה עשיר הוא. [ועיי"ש בתוס'] ומצינו דוגמא לזה ברמב"ן פר' בהר לגבי שביעית שעני לגבי השדה שלו חייב לבער [לדעת אחת] כיון שעני לגבי השדה שלו נקרא עשיר.

[דמשק אליעזר]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר