הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי יהודה ורבי נגד חכמים
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא קיא ע"א
תנו רבנן: נתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה - יחזיר כסף אצל אשם, דברי רבי יהודה,
וחכמים אומרים: יחזיר אשם אצל כסף.
היכי דמי?
אילימא דיהיב ליה אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב,
וכסף לידעיה במשמרתו דידעיה,
זה זכה בשלו וזה זכה בשלו!
אמר רבא: הכא במאי עסקינן - דיהיב אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב,
וכסף לידעיה במשמרתו דיהויריב,
ר' יהודה סבר: כיון דלאו משמרת דידעיה היא - לידעיה קנסינן ליה,
הלכך יחזיר כסף אצל אשם;
ורבנן סברי: שלא כדין הוא עבוד בני יהויריב דקיבלו אשם מקמי כסף,
הלכך לדידהו קנסינן להו ויחזור אשם אצל כסף.
תניא, אמר רבי: לדברי רבי יהודה, אם קדמו בני יהויריב והקריבו את האשם, יחזור ויביא אשם אחר ויקריבוהו בני ידעיה, וזכו הללו במה שבידן.
1.
מחלוקת בברייתא בין רבי יהודה וחכמים.
2.
"רבי" דן לפי רבי יהודה
3.
רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק ח הלכה יב:
נתן את הכסף לאחת מן המשמרות ואת האשם למשמרה זו שהיא שבתה יחזיר הכסף אצל האשם לאנשי המשמרה הקבועה, שהמשמרה שלקחה כסף בלא שבתה לא זכת ומוציאין מידה.
הפרשנים מסיקים מדינו של הרמב"ם שפסק כחכמים בברייתא.
4.
שיטה מקובצת מסכת בבא קמא דף קיא עמוד א:
וכתב הרמ"ה ז"ל בפרטיו וזה לשונו: וקיימא לן כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים.
הלכה כחכמים נגד רבי יהודה על סמך הכלל שיחיד ורבים - הלכה כרבים.
5.
ואף על גב דדייק רבי שמעתתא אליבא דרבי יהודה לית הלכתא כוותיה
לכאורה הדין צריך להיות כרבי יהודה מפני שבהמשך הסוגיה "רבי" דן בדבריו. בכל זאת אין הלכה כמותו. את הנימוק יביא להלן.
אבל יתכן שהוא קובע, שכאן לא פוסקים לפי הכלל "מדשקיל וטרי אליביה - הלכה כוותיה" - כי אולי כלל זה לא תקף לגבי תנאים!!!
5.1
והוא מוסיף:
דאפילו כשתמצא לומר דרבי כרבי יהודה סבירא ליה לית הלכתא כוותיה דקיימא לן הלכה כרבי מחברו ולא מחבריו
אפילו אם רבי סובר כרבי יהודה בכל זאת אין הלכה כאן כ"רבי" מפני שחכמים חולקים עליו, והכלל הוא שאין הלכה כרבי מחבריו.
5.2
ונראה לי להעיר: לפי הנ"ל מדובר שהמחלוקת היא בין רבי יהודה ורבי [דבריהם מובאי בשתי ברייתות שונות] נגד חכמים, וכנראה שגם במקרה כזה הלכה צריכה להיות כחכמים. למרות שמדובר בשני חכמים - רבי יהודה ו"רבי" - נגד "חכמים".
5.2.1.
לכאורה מדובר במחלוקת של "רבים" נגד "רבים". אלא ש"חכמים" חזקים יותר, כי עורך המשנה [רבי עצמו] וכן עורך הברייתא – שיהיה מי שיהיה בסוגייתנו - נתנו משקל הכרעתי לאותם חכמים שמוגדרים ומנוסחים כ"חכמים". כלומר, "חכמים" יותר "חשובים" מ"רבים".
5.3
רק כש"רבי" סתם משנה אזי הלכה כאותה סתם משנה [שהיא למעשה הכרעת רבי] גם נגד חכמים במקום אחר.
6.
המשך דברי ה"שיטה מקובצת":
וכל שכן דמשמע דרבי לית ליה דרבי יהודה מדקאמר לדרבי רבי יהודה מכלל דלדידיה לא סבירא ליה...
והוא מעלה אפשרות שההנחה הקודמת - לעיל בסעיף 5 - איננה נכונה, ורבי לא פוסק כרבי יהודה והביטוי "לדברי רבי יהודה" כוונתו לומר, שאין רבי מסכים לכך.
אלא, שקצת קשה, אם כן, מדוע בכל זאת "רבי" דן בדברי רבי יהודה. [ובכלל האם "לדברי..." משמע שסובר כמוהו]
