סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

אינו אלא כמשחק / רפי זברגר

בבא מציעא דף  כ ע''ב

 

הרקע

למדנו בסוף המשנה בדף הקודם: אם יש עמהן סמפונות – יעשה מה שבסמפונות. המשנה מתכוונת במונח סמפון ל''שובר'' הניתן ע''י מקבל החוב (האשה או המלווה). פוסקת המשנה, כי המוצא רשאי להחזיר את הסמפון, מתוך חזקה שהחוב אכן נפרע, והסמפון מבטא אישור לכך.
 

הנושא

פוסק רב ירמיה בר אבא בשם רב: סמפון היוצא מתחת ידי המלווה, אף על פי שכתוב בכתב ידו – אינו אלא כמְשַחֵק ופסול.
מסבירה ומרחיבה הגמרא: הדין של רב ירמיה נכון, והסמפון פסול, לא רק אם הסמפון כתוב בכתב ידו של הסופר, אז ניתן היה לומר, כי הסופר הכין לו שוברים כאלו לזמן שיצטרך, אבל באמת הסמפון אינו נכון, אלא אפילו שהסמפון כתוב בכתב ידו של המלווה [אז הסבירות לפסול יותר גדולה], גם אז פוסלים את הסמפון, כיוון שאנו חוששים, שמא המלווה הכין לעצמו שטר סמפון, לכשיבוא הלווה להחזיר לו את ההלוואה, בערב שבת בין השמשות, שלא יספיק לכתוב לו סמפון, וללא שובר זה הלווה לא יסכים להחזיר לו את ההלוואה, ובאמת השובר הנ''ל אינו מבטא פירעון אמיתי של ההלוואה.
הביטוי של הגמרא אינו אלא כמְשַחֵק ופסול מעניין ולא רגיל. הביטוי מְשַחֵק מביע יחס של ספקנות גדולה לתוקפו של השובר, ומסביר את המניעים לכתיבתו.
הגמרא מיד שואלת על דינו של רב הונא מהדין של משנתנו. אצלנו אנו ''מרשים'' להחזיר את הסמפונות, ומתייחסים אליהם באמון, לעומת רב ירמיה, החושד כי השטרות עדיין לא הגיעו לשימוש אמיתי.
הגמרא בתשובתה מעמידה את המשנה במקרה מאוד מסוים, שהסמפון נמצא שטר שלם, בין שטרות ההלוואה הקרועים. רק במקרה זה, התכוונה המשנה לאַשֵר ולתָקֶף את הסמפונות.. 
 

מהו המסר?

ביחס לשטרות מסוגים שונים, ניתן להתייחס באופן זה, ולומר כי נכתבו כ''משחק'', במובן שעדיין אין להם תוקף, ולכן המוצאם, אינו רשאי להחזירם.
ניתן לכנות התייחסות זאת כ''התייחסות ביקורתית'' ה"מותרת" כאמור, רק ביחס לכתיבת שטרות.
ביחס ל''מעשי בני אדם אחרים'', יש להשתדל להימנע מיחס כזה. כל אמירה של בן אדם ראויה ל''התייחסות מכבדת'' ויפה, תוך ניסיון אמיתי וכֵּן, להבין את משמעותה ולהסביר את ''כוונותיו של המשורר''. בין אם מדובר ביחס לדבריו של אדם מבוגר, ובין אם לדברי ילד, בכל גיל שהוא. אם הוא אמר אמירה מסוימת, כנראה התכוון אליה, והשומעים נדרשים לכבד ולנסות להבינה. אם האמירה אינה מובנת, או אף נראית תמוהה, יש לשאול את המדבר, למה בדיוק התכוון באמירתו.


תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר