סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

שור דאפילו לגיזת זנבו – בקר

 

"שור ושה דכתב רחמנא למה לי? שור דאפילו לגיזת זנבו, ושה לגיזותיו. ולכתוב רחמנא שור, דאפילו לגיזת זנבו, וכל שכן שה לגיזותיו! אלא אמר רבא: חמור דבור לרבי יהודה, ושה דאבידה לדברי הכל קשיא" (בבא מציעא, כז ע"א).

פירוש: "שׁוֹר" וְ"שֶׂה" דְּכָתַב רַחֲמָנָא [שכתבה התורה] לָמָּה לִי? והשיב: "שׁוֹר" אֲפִילּוּ לְגִיזַּת זְנָבוֹ, שגם אם גזזו שיער מזנבו של שור שנמצא צריך להחזיר את השיער לבעלים, וְ"שֶׂה" לְגִיזּוֹתָיו, שאת הצמר שגוזזים ממנו יש להשיב לבעלים. ומקשים: וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא [ושתכתוב התורה] "שׁוֹר", ונלמד מכאן שאֲפִילּוּ לְגִיזַּת זְנָבוֹ מחזירים, וְכָל שֶׁכֵּן שמחזירים שֶׂה לְגִיזּוֹתָיו, שהרי רוב הרווח שיש בצאן הוא מן הצמר, ואין זה רק רווח צדדי כשיער מזנב השור! אֶלָּא אָמַר רָבָא: "חֲמוֹר" הכתוב בדיני הבּוֹר לְשיטתו של ר' יְהוּדָה (שאינו דורש כחכמים, ואינו לומד מדוגמה זו להלכה), וְ"שֶׂה" שכתוב בדיני אֲבֵידָה, לְדִבְרֵי הַכּל קַשְׁיָא [קשה]. כלומר, לא מצאנו דרך מספקת להסביר לשם מה נחוצים אלה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: בקר הבית         שם באנגלית: Cattle         שם מדעי: Bos taurus

שם נרדף במקורות: פר, תור (זכרים). פרה, תורתא (נקבות). עגל ועגלה.


נושא מרכזי: מה היה השימוש בזנב השור?

 

לריכוז נושאים וקישוריות על הבקר הקש\י כאן.



הן מדברי הגמרא והן מדברי המפרשים משתמע של"גיזת הזנב" של השור היה שימוש כלשהו אם כי אין תמימות דעים בין המפרשים לגבי שוויה ואין התייחסות לשימוש שנעשה בה. מפרש רש"י: "לגיזת זנבו - שאפילו שער שבסוף הזנב יחזיר". מקשה התוס': "לגיזת זנבו - וא"ת אם יש בה שוה פרוטה פשיטא ואם אין בה שוה פרוטה הא ממעטינן לקמן מהשבה? וי"ל דאצטריך שחייב לגוזזה בעתה אף על פי שאין בה שוה פרוטה בשעה שגזזה". תוס' לא מנמק מדוע יש לגזוז את "גיזת הזנב" במועדים מסויימים אך הסבר לכך נמצא בראשונים אחרים. כתב הרשב"א:

"שור לגזת זנבו, וא"ת אי אית ביה שוה פרוטה פשיטא ואי לית ביה שוה פרוטה אמאי חייב להחזיר, וי"ל לעולם דאית ביה שוה פרוטה וקמ"ל קרא שחייב להתעסק בשבח אבדה ולגוז זנבו כשיגיע לכדי גיזה כדי שיגדל ויחזור ויגוז".

הסברו מגדיר באופן מדוייק יותר את הצורך בגזיזה. לכאורה ניתן היה לחשוב שמדובר בצורך הבהמה והגזיזה נועדה להקל עליה או אולי למנוע מחלות. מדברי הרשב"א אנו לומדים שהגזיזה נועדה לעודד את גידול שערות הזנב על מנת שניתן יהיה לגזוז פעם נוספת. הריטב"א סבר שייתכן ו"גיזת הזנב" שווה פרוטה:

"מהדרינן שור לגיזת זנבו וכו'. פי' דאע"ג דלית ביה שוה פרוטה חייב להחזיר כיון דעיקר האבדה יש בה שוה פרוטה, דאלו לגיזת זנבו שיש בה שוה פרוטה לא איצטריך קרא, ואפשר דאפילו להא איצטריך דלא תימא דאפקורי מפקיר לה לגביה כיון דטרח בגיזתו כדי שיחזור ויגדל, כנ"ל".

מסקירת אתרים רבים במרשתת ניתן ללמוד ששיער הזנב של בקר משמש להכנת מברשות צבע איכותיות. בחברות מסורתיות הכינו מזנב הבקר מברשות ניקוי. בתוספתא (שבת, ליברמן, פט"ז הלכה ח') נאמר: "מקנחין בזנב הסוס ובזנב הפרה ובזנב שועל, ובמפה של קוצין ובסיער של שועין ובלבד שלא יקנח בידו ובמפה כדרך שעושה בחול". אחד המוצגים במוזיאון ל"היסטורית הטבע" באוניברסיטת ייל הוא מברשת לניקוי גרגירי חול מקניה (תמונה 2). המברשת בנויה מזנב המודבק למקל עץ כפוף. שימוש נוסף המתואר בתוספתא (שבת ליברמן, פ"ט הלכה א') הוא הכנת רשתות ציד: "המוציא שני נימין מזנב הסוס ומזנב הפרה הרי זה חייב מפני שמתקינן לנשבים". הכוונה ל"נשבין" וכך נאמר בכתי יד אחרים ובירושלמי (ירושלמי, וילנא, שבת פ"ח הלכה ב'): "הוציא שתי נימין מזנב הסוס מזנב הפרה חייב. שכן מתקינין אותן לנשבין". ולהבדיל בין חול לקודש, שערות זנב עגל משמשות לכריכת פרשיות התפילין לפני הכנסתן לבית ומבצבצות מבסיס התפילין (תיתורא). שיער זה צריך להיות מבעל חיים כשר אך מהדרים לקחת שיער זנב עגל. הסיבה לכך היא להזכיר שלא יעשה שנית חטא העגל ושהוא יכופר על ידי מצוות התפילין.
    

         
תמונה 1.  בקר הבית   תמונה 2.  מברשת מזנב פרה       
מקור: Yale Peabody Museum of Natural History

  
  

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר