הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תניא דמסייע

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא לא ע"א

תניא נמי הכי: מצא טלית וקרדום,
באסרטיא, ופרה רצה בין הכרמים - הרי זו אבידה.
טלית בצד גדר, קרדום בצד גדר, ופרה רועה בין הכרמים - אין זו אבידה.
שלשה ימים זה אחר זה - הרי זו אבידה.
ראה מים ששוטפין ובאין - הרי זה גודר בפניהם.
אמר רבא: +דברים כ"ב+ לכל אבידת אחיך - לרבות אבידת קרקע.
אמר ליה רב חנניא לרבא: תניא דמסייע לך; ראה מים ששוטפין ובאין - הרי זה גודר בפניהם. -
אמר ליה: אי משום הא - לא תסייעי, הכא במאי עסקינן - בדאיכא עומרין. -
אי דאיכא עומרין מאי למימרא? -
לא צריכא, דאית בה עומרין דצריכי לארעא.
מהו דתימא: כיון דצריכי לארעא - כי גופה דארעא דמיין, קא משמע לן.

1.
בפשטות מדובר בכך, שרבא מסביר את הברייתא.

1.1
אבל קשה מדוע רב חנניא אמר לרבא "תניא דמסייע לך", הרי זה מה שבדיוק רבא עצמו למד מהברייתא.

2.
לכן רש"י אומר:
רש"י מסכת בבא מציעא דף לא עמוד א:

אמר רבא לכל אבידה כו' - מילתא באפיה נפשיה היא, דאמרה רבא בבי מדרשא.

כלומר, רבא עצמו דרש בעצמו הלכה מהפסוק, ורבא עצמו דוחה את ההכרח מהברייתא שסוברת כמותו ומתאים לדברי רש"י שמדובר במימרא עצמאית של רבא.

3.
ובאמת מצינו שלפעמים לאמוראים היתה מסורת של דינים שנלמדו מפסוקים מבלי שמסורת זו הובאה במשנה או בברייתא.