הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
יגיד עליו ריעו
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא לא ע"א
מצא חמור ופרה [וכו'].
הא גופה קשיא!
אמרת: מצא חמור ופרה רועין בדרך - אין זו אבידה, רועין בדרך הוא דלא הוו אבידה, הא רצה בדרך ורועה בין הכרמים - הויא אבידה.
אימא סיפא: חמור וכליו הפוכים, ופרה רצה בין הכרמים - הרי זו אבידה! רצה בין הכרמים הוא דהויא אבידה, הא רצה בדרך ורועה בין הכרמים - אין זו אבידה! -
אמר אביי: יגיד עליו רעו, תנא רועה בדרך דלא הויא אבידה - והוא הדין לרועה בין הכרמים,
תנא רצה בין הכרמים דהויא אבידה - והוא הדין לרצה בדרך.
אמר ליה רבא: אי +איוב ל"ו+ יגיד עליו רעו ליתני קילתא וכל שכן חמירתא:
ליתני רצה בדרך דהויא אבידה - וכל שכן רצה בין הכרמים,
ולתני רועה בין הכרמים דלא הויא אבידה - וכל שכן רועה בדרך.
אלא אמר רבא: רצה ארצה לא קשיא - הא דאפה לגבי דברא, הא דאפה לגבי מתא.
ראה מה שכתבנו על מסכת תלמוד בבלי מסכת יבמות דף לא:
מיספור הסעיפים כבסוגיה שם:
בגמרא:
מתני'. וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק, הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קדושין? זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה - זהו ספק קדושין. ספק גרושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד - זהו ספק גרושין.
גמ'. ואילו בגרושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני, מאי טעמא? אמר רבה: אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת,...
אלא אמר אביי: +איוב לו+ יגיד עליו ריעו, תנא בקידושין וה"ה לגירושין, תנא בגירושין וה"ה לקידושין.
א"ל רבא: אי יגיד עליו ריעו, מאי זהו דקתני?
אלא אמר רבא: כל שיש בקידושין יש בגירושין, ויש בגירושין מה שאין בקידושין, וזהו דגירושין לאו דוקא, אלא משום דתנא זהו בקידושין, תנא נמי זהו בגירושין...
מבנה הסוגיה:
1.
המשנה בדף ל:
מתני'. וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק, הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות. כיצד ספק קדושין? זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה - זהו ספק קדושין. ספק גרושין? כתב בכתב ידו ואין עליו עדים, יש עליו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד - זהו ספק גרושין.
גמ'. ואילו בגרושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני, מאי טעמא? אמר רבה: אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת,
...
הגמרא שואלת מדוע הספק בגירושין לא מודגם באותה דוגמא שבספק קידושין - ספק קרוב לו ספק קרוב לה.
ומנסה כמה הסברים.
2.
בסוגייתנו מובא הסברו של אביי:
אלא אמר אביי: +איוב לו+ יגיד עליו ריעו, תנא בקידושין וה"ה לגירושין, תנא בגירושין וה"ה לקידושין.
אביי מסביר שבאמת הדוגמא שמובאת במשנה לגבי קידושין נכונה גם לגבי גירושין - בסיפא. וכן להיפך, הדוגמאות לגבי גירושין תקפות לגבי קידושין - ברישא!
2.1
נראה לי שמשמעות הביטוי "יגיד עליו רעו" הפוכה למשמעות הביטוי "איידי...".
הביטוי "איידי..." בא לומר שלמרות שעניין מסויים [ביטוי/דין/מקרה] נראה מיותר בסיפא [משנה/ברייתא וכו'] הרי באמת הוא נכתב בגלל שהוא מתאים ברישא [ולהיפך]. יוצא איפוא כאילו השיבוץ של אותו ביטוי מיותר או אפילו "לא נכון".
ואילו הביטוי בסוגייתנו "יגיד עליו רעו" בא לומר שהרישא משלימה את הסיפא ולהיפך!!!
3.
א"ל רבא: אי יגיד עליו ריעו, מאי זהו דקתני?
רבא מקשה על אביי מהביטוי במשנה "זהו..." - גם ברישא וגם בסיפא - שמשמע, שהדוגמאות הן בדווקא!
4.
רבא מפרש באופן שונה מאביי:
אלא אמר רבא: כל שיש בקידושין יש בגירושין, ויש בגירושין מה שאין בקידושין, וזהו דגירושין לאו דוקא, אלא משום דתנא זהו בקידושין, תנא נמי זהו בגירושין...
נראה לי שכוונת הגמרא לומר כך: הביטוי "יגיד עליו רעו" מתאים רק בכוון אחד, מהרישא לסיפא - מקידושין לגירושין, כלומר המקרה של ספק באופן של "ספק קרוב לו ספק קרוב לה" בקידושין מתאים גם לגירושין - בסיפא, אבל לא להיפך. המקרים בסיפא לא מתאימים לרישא - לקידושין, והביטוי "זהו..." בסיפא נאמר אגב הביטוי הזהה ברישא.
5.
נראה לי שיוצא איפוא, שהביטוי בדברי רבא "משום דתנא זהו בקידושין תנא נמי..." - זהה לביטוי הכללי "איידי...", כלומר, באמת לא מתאים בסיפא לומר "זהו..." כי המקרים ברישא אמורים להיתווסף למקרים בסיפא לגבי גירושין, אלא, שהביטוי "זהו..." בסיפא נאמר "איידי", כלומר בדרך אגב - מבחינה לשונית בלבד!
6
הערה: בספר "בית אהרן", כרך ה, דן בעשרות עמודים בנושא של "איידי", וכלל לא מזכיר את שני הביטויים בסוגייתנו - "יגיד עליו רעו" ו"משום דתנא... תנא נמי..." !!!
6.1
ואולי יש להבחין בין סוגייתנו שבה "קידושין" ו"גירושין" אינם ממש מהווים "רישא" וסיפא", אלא הם שני מקרים צמודים, לעומת מקרים בהם יש הפרדה ברורה בין "רישא" ל"סיפא", שאז לא שייכים שני הביטויים הנ"ל: "יגיד עליו רעו" ו"משום דתנא... תנא נמי...".
7.
חזרה לסוגייתנו - בבא מציעא דף לא:
הפרשנים שואלים מדוע אביי מפרש ודורש מהרישא לסיפא ולא להיפך.
7.1
ראה על כך ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קמו, ומה שמיישבים הפרשנים שם.
7.2
אבל לפי דברינו לעיל בסעיף 4 אין שאלה מפני שזוהי המשמעות המיוחדת של ביטוי "יגיד עליו רעו" - שמהרישא לומדים כיצד לפרש את הסיפא
7.3
הביטוי "יגיד עליו ריעו"="יגיד עליו רעו" - 9 מופעים בש"ס.
