טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

שכן עליה עוף כשירה – אנפית בקר

"תא שמע: הכניסה לרבקה ודשה כשירה, בשביל שתינק ותדוש פסולה. והא הכא, דלצורכו ולצורכה הוא, וקתני פסולה? שאני התם דאמר קרא אשר לא עבד בה מכל מקום. אי הכי, אפילו רישא נמי? הא לא דמיא אלא להא, דתנן: שכן עליה עוף כשירה, עלה עליה זכר פסולה" (בבא מציעא, ל ע"א).

פירוש: הִכְנִיסָה לִרְבָקָה (קבוצה של פרות) וְעגלה זו דָּשָׁה איתן הרי זו כְּשֵׁירָה, שלא נתכוון שתדוש. אבל אם הכניסה בִּשְׁבִיל שֶׁתִּינַק מאמה ובינתיים גם תָּדוּשׁ פְּסוּלָה. וְהָא הָכָא [והרי כאן] שלְצוֹרְכּוֹ וּלְצוֹרְכָּהּ הוּא, שהרי לשניהם יש תועלת בזה, וְקָתָנֵי [ושנה] שהיא פְּסוּלָה! ודוחים: משם אין להוכיח, שכן שָׁאנֵי הָתָם [שונה שם] שאָמַר קְרָא [הכתוב]: "עגלת בקר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אשר לא משכה בעול" (דברים כא, ג), ומלשון זו למדים שנפסלת על ידי כל עבודה מִכָּל מָקוֹם. ומקשים: אִי הָכִי [אם כך], שכל עבודה פוסלתה אֲפִילּוּ רֵישָׁא נַמִי [בתחילה גם כן]. ומשיבים: הָא לָא דָּמְיָא [זה אינו דומה] אֶלָּא לְהָא דִּתְנַן [לזו ששנינו במשנה] לגבי פרה אדומה, שאף בה אסור לעשות כל מלאכה: אם שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף כְּשֵׁירָה, שבודאי אין זו מלאכה ואין זה בגדר עול, אם עָלָה עָלֶיהָ זָכָר פְּסוּלָה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: אנפית בקר    שם באנגלית: Cattle Egret     שם מדעי: Bubulcus ibis


נושא מרכזי: מהו העוף השוכן על פרה?

 
המשנה מבחינה במלאכות שנעשו בפרה אדומה מעצמן בין שנעשו לרצון הבעלים לבין שנעשו שלא לרצונו. כדוגמה לדבר שנעשה שלא לרצון הבעלים מציינת המשנה מקרה שבו עמד על גבי הבהמה עוף. ייתכן ודוגמה זאת תיאורטית בלבד אך ייתכן והיא משקפת מצב ריאלי. לאור העובדה שבדרך כלל עופות בורחים כאשר מתקרב אליהם בעל חיים, ובוודאי שאינם עומדים על גביו, נשאלת השאלה למה כוונת המשנה? 

דוגמה בולטת ויוצאת דופן לעמידת ציפור על גבי בהמה קשורה להתנהגות אנפית הבקר (תמונות 1-2). אנפית הבקר היא עוף במשפחת האנפתיים מסדרת השקנאים (בעבר נכללה בסדרת החסידאים). צבעה לבן, המקור צהבהב או וורדרד והרגליים בצבע כהה. בעונת הרבייה הגב, החזה והעורף בצבע כתום-חום. משקלה 300-600 גרם ואורכה נע בין 46 ל-56 סנטימטר. אזור תפוצתה המקורי של אנפית הבקר הוא חלקים מסוימים באפריקה, אסיה ואירופה אך במהלך המאה ה- 20 פלשה לאזורים רבים נוספים וכיום נפוצה גם בצפון אמריקה, דרום אמריקה ואוסטרליה. בישראל היא יציבה מצויה מאד, חורפת וחולפת מצויה.

אנפית הבקר היא ציפור חברותית הדוגרת במושבות קינון על עצים. אנפיות מקננות לפעמים על עצים בתחומי יישובים וגורמות לרעש וללכלוך ולאנשים מסויימים, הרגישים ללשלשת והנוצות, לתגובות אלרגיות עד כדי קוצר נשימה. מושבה מפורסמת נמצאת בגן החיות התנכ"י בירושלים סמוך לכניסה. אנפית הבקר ניזונה מבעלי חיים קטנים בעיקר חרקים, דו-חיים ודגים קטנים. היא מלווה עדרי פילים ופרסתנים (בקר וצאן, תאוים, קרנפים, סוסים, זברות ועוד) ובימינו גם טרקטורים חורשים המטרידים בעלי חיים קטנים ממקומם וחושפים אותם לעיני האנפית. בדרך זו מגדילה האנפית את יעילות הציד. למשל, אנפית הבקר ניזונה מנברנים אשר מתגלים כאשר טרקטור חורש שדה וחושף את מחילותיהם.

הקשר בין האנפית והפרסתנים הוא סימביוטי הדדי. מקיומו של קשר זה מפיקים שני השותפים תועלת. אנפית הבקר אוספת חרקים וחסרי חוליות אחרים שהפרסתנים מטרידים בצעדיהם. בנוסף לכך האנפיות ניזונות מטפילים ובעיקר קרציות השוכנות על הפרסתנים. כאמור, ניתן לראות להקות של אנפיות בקר הנעות אחרי מחרשה, החושפת בעלי חיים המוסתרים בתוך הקרקע, כאילו היתה עדר בקר. מאידך גיסא הפרסתנים נהנים מ"שירותי ניקוי" של טפילים והתרעה מפני טורפים מתקרבים. יחסי גומלין מוצלחים אלו גרמו להתפשטות המין אנפית הבקר לאזורים רבים ברחבי העולם.

מינים נוספים בעלי התנהגות דומה לאנפית הבקר חיים באפריקה וספק רב אם היו מוכרים לחז"ל. מינים אלו הם זרזיר בקר אדום-מקור (תמונות 3-4) (Buphagus erythrorhynchus) וזרזיר בקר צהוב-מקור (Buphagus africanus). מינים אלו חיים סמוך לאנטילופות ויונקים גדולים נוספים כדוגמת הקרנף, היפופוטם, זברה ועוד ומקיימים אתם שותפות הדדית דומה לאנפית הבקר. בניגוד לאנפית הבקר הם עלולים להפוך למזיקים במקרים שלחיה יש פצע. הם עלולים לנקר את הפצע, לשתות ממנו דם ולגרום לזיהום. הם גם משתמשים בשיער גופם של המארחים לבניית קינם ובלילות הם נחים על גוף הפונדקאים..
 

תמונה 1.  אנפית בקר על גבי פרה       צילם: krayker		תמונה 2.  אנפית בקר על גבי סוס                  צילם: Paolo Bertinetto

תמונה 3.  זרזיר בקר אדום-מקור - מסומן בחץ               צילם: Menachem Kuchar		תמונה 4.   זרזיר בקר אדום-מקור                צילם: Bernard Dupont

 
אסיים בתשובה לשאלה שהגיעה לשולחני היום: מהם ההבדלים בין אנפית הבקר (תמונה 5) והלבנית הקטנה (תמונה 6) הדומה לה בגוון הכללי והגודל? הבדל חד וברור הוא צבע האצבעות הצהוב בלבנית הקטנה וכהה באנפית הבקר. הבדל נוסף הוא צבע המקור. בלבנית קטנה הוא שחור ואילו באנפית הוא צהבהב או וורדרד. הבדל נוסף נראה בעונת הרבייה והוא הגוון החום בעורף, הגב והבטן של אנפית הבקר. ללבנית קטנה יש בתקופה זאת ציצת נוצות היוצאת מהעורף. לעיתים ניתן לזהות את המינים בעזרת הקשר שלהם לבית הגידול. את אנפית הבקר ניתן לראות בסמוך לעדרי בקר וצאן ואילו הלבנית הקטנה קשורה לגופי מים (ברכות דגים, מאגרים וכד').
 

תמונה 5. אנפית בקר        צילם: משה חובב		תמונה 6.  לבנית קטנה         צילם: משה חובב

לעיון נוסף:

 ע. שיכמנטר, "התפשטותה המדהימה של אנפית הבקר בישראל". בתוך : טבע וארץ , 258, 7/93 , החברה להגנת הטבע , עמ' 18-22.




א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.