הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אלמה תניא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא לד ע"א

אמר רבא: נעשה כאומר לו: לכשתגנב ותרצה ותשלמני - הרי פרתי קנויה לך מעכשיו. - מתקיף לה רבי זירא: אי הכי, אפילו גיזותיה וולדותיה נמי. אלמה תניא: חוץ מגיזותיה וולדותיה! –
אלא אמר רבי זירא: נעשה כאומר לו חוץ מגיזותיה וולדותיה.

1.
רבא מתרץ את הקושיה הקודמת. ה"מתקיף" של רבי זירא כאן בפשטות הוא כמשמעות הרגילה ש "מתקיף" - קושיה על אמורא מכח סברא [ראה מה שכתבנו על הדף הקודם בהרחבה].

2.
אמנם קצת קשה, הרי הוא מתקיף מברייתא [ובכלל יש כאן כפילות, ומספיק היה אם רבי זירא היה מקשה כך: "אי הכי, אפילו.... אלמה תניא..."]?

3.
אלא יש לומר, שהסברא היא מה שהוא מסיק מדברי רבא, "אי הכי".

4.
הביטוי "אי הכי" תמיד בא לומר, שדווקא לפי ההסבר הקודם נובע דין נוסף ועליו יש קושי.

5.
ולגבי הביטוי "אלמה תניא" נראה לי לומר [חידוש"] שהוא תמיד מופיע כשהציטוט הוא מברייתא שמוסבת ממש על המשנה המדוברת. ואילו כאשר הגמרא מקשה "והתניא", מדובר על קושיה מברייתא במקום אחר בש"ס [בין אם בדפים אחרים ובין אם בסוגיה אחרת גם מבחינת התוכן.]

6.
רבי זירא מתרץ את ה"מתקיף" של עצמו. בדרך כלל "אלא אמר..." זוהי חזרה מההסבר הקודם [של רבא?]. בסוגייתנו רבי זירא מסכים עקרונית לתירוצו של רבא, אלא שהוא מוסיף פרט שהגמרא אומרת שיש להכניס בדברי [בכוונתו] של המפקיד.